ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ז
יט) וכן שני אחין פקחין נשואין לשתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת, אם מת בעל החרשת, שקידושיו דרבנן, תצא היבמה משום אחות אשה, שהרי קידושי אחותה הם קידושין גמורים. אבל אם מת בעל הפקחת, נמצא שזיקת אשתו לאחיו היא זיקה מדאורייתא ואילו נישואיו עם אחותה הם רק מדרבנן, ולכן מוציא את אשתו החרשת בגט, ופוטר את אשת אחיו בחליצה, מפני שהוא פקח ויכול לחלוץ:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
