יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 129. ספר שמואל א, פרק כג, יד-יח

(יד) וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃ (טו) וַיַּ֣רְא דָּוִ֔ד כִּֽי־יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃ (טז) וַיָּ֨קָם֙ יְהֽוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־יָד֖וֹ בֵּֽאלֹהִֽים׃ (יז) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל־תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם־שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן׃ (יח) וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י ה֑' וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהֽוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(יד) לאחר שנמנע שאול מלרדוף אחריו, הפסיק דוד ללכת אנה ואנה, וַיֵּשֶׁב דָּוִד במקום קבוע, אך עדיין חיפש תחבולות להסתתר מפני שאול, ולכן קבע לעצמו שני מקומות, אחד היה בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת, וגם וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר זִיף, לפעמים היה במדבר במצדות ולפעמים בהר במדבר זיף, וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל הַיָּמִים, ואף על פי כן, וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ, כי בכל עת שבא אל המקום האחד, היתה השגחת ה' שיהיה דוד במקום האחר, ולא ימצאנו.

(טו) ולאחר שביקש שאול את דוד, ודוד לא ידע זאת, אלא בהשגחת ה' היה בכל פעם במקום האחר, אירע שנודע הדבר לדוד, וַיַּרְא דָּוִד כִּי יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ, וְדָוִד היה באותה שעה בְּמִדְבַּר זִיף, בַּחֹרְשָׁה, והיה בדעתו להמלט משם, כדי שלא ימצאנו שאול, אלא שבתוך כך אירע שבא אליו יהונתן, ומחמת כן התעכב שם.

(טז) וַיָּקָם יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל, וַיֵּלֶךְ אֶל דָּוִד חֹרְשָׁה, וַיְחַזֵּק אֶת יָדוֹ בֵּאלֹהִים – חיזק את ידו שלא יפחד, כיון שה' איתו, ובהשגחתו ימלטהו מיד שאול.

(יז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יהונתן, אַל תִּירָא, כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי, כיון שאינו יודע היכן מקומך, וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל, ובזכות הרבים תצליח יותר, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה, ובכך גם בית שאול יהיו כפופים למלכות דוד, וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן, ולכן ירפו ידיו ויפחד לעשות לך מאומה.

(יח) וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי ה' – לפני האורים והתומים [ובזה היתה מעלה נוספת על כריתת הברית הקודמת, שהיתה ביניהם כאנשים פרטיים], ומחמת דבריו של יהונתן, שאמר לו שאין שאול יודע את מקומו, וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה, ולא ברח משם כפי שהיתה דעתו בתחילה, וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ.

 

 

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)