שיעור 171, ספר ירמיהו, פרק לא, יד-טז

יד כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵֽאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ טו כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ טז וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַֽחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃

֍           ֍            ֍

(יד) כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה (-עיר בארץ בנימין) נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, שהם בני בנימין שגלו עם יהודה וירושלים, ובני יוסף שגלו עם עשרת השבטים, ואמנם על בני בנימין קיבלה תנחומים בכך שהם עתידים לחזור בזמן בית שני, אך מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ שהם בני יוסף, כִּי אֵינֶנּוּ, שאינם עתידים לחזור.

(טו) כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי על בני בנימין, וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה על בני יוסף, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בני בנימין מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.

(טז) ואף שבני יוסף לא יחזרו בזמן בית שני, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ – לעת אחרית הימים, נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים – בניהם של הגולים, אותם שיהיו בדור האחרון, יחזרו לִגְבוּלָם, לארץ ישראל.