שיעור 173, ספר ירמיהו, פרק לא, יז-יח

יז שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֨יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֨נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ יח כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃

֍֍֍

(יז) שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי כי אֶפְרַיִם (-עשרת השבטים המכונים על שם שבט אפרים) מִתְנוֹדֵד – מתאונן ומתווכח עם ה', וכך הם דבריו, יִסַּרְתַּנִי כדי שאשוב בתשובה, וָאִוָּסֵר – אך הועיל הדבר רק שאתייסר, ולא הועיל הדבר שאשוב בתשובה, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד, שאינו מבין שמכים אותו כדי שישוב אל הדרך הישרה בשדה, אלא מחמת ההכאות מעוות דרכו יותר, כך מחמת היסורים סרו העם עוד יותר מדרך ה', ולכן מבקש אפרים מה', הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, על ידי שתראה לי בניסים ונפלאות כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהָי, ולא על ידי יסורים ועונשים.

(יח) אבל עתה, שאתה משיבני אליך על ידי יסורים, הרי גם אם לפעמים אשוב אליך מחמת קושי היסורים, אין זו שיבה אמיתית, כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי אליך נִחַמְתִּי – התחרטתי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי – אחרי שתייסרני שנית, סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ – אקונן שנית על חטאי, ובכל זאת בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי, כִּי אחרי כל זאת עדיין נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי, כי לא שבתי בתשובה שלימה על עוונותי, וכיון שאין היסורים מועילים להשיבני בתשובה שלימה וראויה, הראה לנו את ניסיך ונפלאותיך כפי שהיו בימי קדם, ועל ידי זה נשוב אליך בלב שלם.