שיעור 219, ספר ירמיהו, פרק לח, כד-כח

כד וַיֹּ֨אמֶר צִדְקִיָּ֜הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ אִ֛ישׁ אַל־יֵדַ֥ע בַּדְּבָֽרִים־הָאֵ֖לֶּה וְלֹ֥א תָמֽוּת׃ כה וְכִֽי־יִשְׁמְע֣וּ הַשָּׂרִים֮ כִּֽי־דִבַּ֣רְתִּי אִתָּךְ֒ וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ הַגִּֽידָה־נָּ֨א לָ֜נוּ מַה־דִּבַּ֧רְתָּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וְלֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וּמַה־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הַמֶּֽלֶךְ׃ כו וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם מַפִּיל־אֲנִ֥י תְחִנָּתִ֖י לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֧י הֲשִׁיבֵ֛נִי בֵּ֥ית יְהֽוֹנָתָ֖ן לָמ֥וּת שָֽׁם׃ כז וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הַשָּׂרִ֤ים אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ וַיִּשְׁאֲל֣וּ אֹת֔וֹ וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ כְּכָל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּֽחֲרִ֣שׁוּ מִמֶּ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נִשְׁמַ֖ע הַדָּבָֽר׃ כח וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּֽחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־י֖וֹם אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהָיָ֕ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרֽוּשָׁלִָֽם׃

֍֍ ֍

(כד) וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ, אִישׁ אַל יֵדַע בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שדיברת אלי, וְלֹא תָמוּת על ידי השרים, אך אם הם ישמעו זאת, הם ימיתוך.

(כה) וְכִי יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים כִּי דִבַּרְתִּי אִתָּךְ, וּבָאוּ אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ, הַגִּידָה נָּא לָנוּ מַה דִּבַּרְתָּ אֶל הַמֶּלֶךְ, אַל תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ, וְלֹא נְמִיתֶךָ, וּמַה דִּבֶּר אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וידע צדקיהו שירמיהו הנביא לא יוציא דבר שקר מפיו, ולכן אמר לו מה לומר להם באופן שלא ימיתוהו.

(כו) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, מַפִּיל אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן לָמוּת שָׁם, והם יחשבו שזו תשובה לשאלה הראשונה, מה דיברת אל המלך, ולפי האמת תהיה זו תשובה לשאלתם השניה, מה דיבר אליך המלך, כי כך דיבר אליו המלך שיאמר להם דברים אלו, ובכך לא ישקר, אך גם לא יאמר להם את מה שאמר בעצמו למלך.

(כז) וַיָּבֹאוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל יִרְמְיָהוּ, וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ מה דיבר עם המלך ומה דיבר המלך עמו, וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ, ואף שהיתה כוונתו להשיב על השאלה מה דיבר עמו המלך, וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ ולא המשיכו ושאלוהו מה הוא אמר למלך, כִּי לֹא נִשְׁמַע הַדָּבָר – כי לא הבינו את תשובתו כפי כוונתו האמיתית.

(כח) וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, עַד יוֹם אֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם.