שיעור 22, ספר שופטים, פרק ו, כח-לב

כח וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙ מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָֽאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָה וְאֵת֙ הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔ה עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי׃ כט וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעוֹן֙ בֶּן־יוֹאָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־יוֹאָ֔שׁ הוֹצֵ֥א אֶת־בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָֽאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃ לא וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר־עָֽמְד֨וּ עָלָ֜יו הַֽאַתֶּ֣ם ׀ תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם־אַתֶּם֙ תּֽוֹשִׁיע֣וּן אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַד־הַבֹּ֑קֶר אִם־אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹ כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃ לב וַיִּקְרָא־ל֥וֹ בַיּוֹם־הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃

֍           ֍            ֍

(כח) וַיַּשְׁכִּימוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּבֹּקֶר, ויראו וְהִנֵּה נֻתַּץ מִזְבַּח הַבַּעַל, וְהָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו כֹּרָתָה, וְאֵת הַפָּר הַשֵּׁנִי הֹעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַבָּנוּי.

(כט) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, מִי עָשָׂה את הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ, גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה.

(ל) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל יוֹאָשׁ אביו, הוֹצֵא אֶת בִּנְךָ וְיָמֹת, כִּי נָתַץ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל, וְכִי כָרַת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו.

(לא) וַיֹּאמֶר יוֹאָשׁ לְכֹל אֲשֶׁר עָמְדוּ עָלָיו, אם אתם חושבים שיש יכולת ביד הבעל לנקום על כבודו, רק שאינו רוצה לעשות זאת, אם כן, הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל, אם אינו רוצה לריב בעצמו. ואם אתם חושבים שאין בידו יכולת, אִם אַתֶּם תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ, מאחר ואין לו יכולת להושיע את עצמו, והרי אם היתה לו יכולת להושיע את עצמו, היה ראוי שאֲשֶׁר יָרִיב לוֹ – גדעון שעשה עמו מריבה כל הלילה, יוּמַת עַד הַבֹּקֶר, וכיון שלא קרה לו דבר, זה סימן שאין ביכולתו להושיע את עצמו, ואם תשיבו שיש לו יכולת להושיע את עצמו אלא שאינו רוצה, הרי זה שקר, כי אִם אֱלֹהִים הוּא, יָרֶב לוֹ – בודאי היה רב עימו, כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ.

(לב) וַיִּקְרָא לוֹ – לגדעון בַיּוֹם הַהוּא בשם יְרֻבַּעַל, לֵאמֹר, יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל, כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ, והיה זה כדי לפרסם שהוא כופר בבעל ומאמין בה', וזו היתה ההכנה לתשועת ה', כי לא יתכן שה' יושיעם בעודם מאמינים בבעל.