שיעור 231, ספר ירמיהו, פרק מב, יג-יז
יג וְאִם־אֹֽמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ יד לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃ טו וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃ טז וְהָֽיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָֽרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם ׀ דֹּֽאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַֽחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃ יז וְיִֽהְי֣וּ כָל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּֽרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃
֍֍ ֍
(יג) לאחר שאמר להם ירמיהו שציווי ה' הוא שישארו בארץ ישראל, הוסיף להזהירם בשם ה' מהעונש שיבוא עליהם אם לא יעשו כן, וְאִם אֹמְרִים אַתֶּם לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אף אם אין כוונתכם לרדת לארץ מצרים, אלא ללכת לארץ אחרת, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם המצווה עליכם כעת להשאר בארץ ישראל.
(יד) או שמלבד זאת שרצונכם לצאת מארץ ישראל, תוסיפו עוד לֵאמֹר, לֹא כִּי, אלא אל אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא, והטעם שרצונכם ללכת דוקא לארץ מצרים, אֲשֶׁר לֹא נִרְאֶה שם מִלְחָמָה, וְקוֹל שׁוֹפָר של תרועות הקרב לֹא נִשְׁמָע, כי בכל הארצות שסביב לארץ ישראל נלחם נבוכדנצר באותו זמן, מלבד בארץ מצרים, וְלַלֶּחֶם לֹא נִרְעָב, ולכן רצוננו לרדת למצרים, וְשָׁם נֵשֵׁב.
(טו) וְעַתָּה, לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה', שְׁאֵרִית יְהוּדָה, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אם הייתם עוזבים את ארץ ישראל ללכת לארצות אחרות, אמנם הייתם מפסידים את הטוב שהבטיח לכם ה' אם תשארו בארץ ישראל, אך לא הייתם נענשים על כך, אך אִם אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם, וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם.
(טז) וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה, שמחמתה אתם בורחים מארץ ישראל למצרים, שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, כי נבוכדנצר יבוא לשם למלחמה. וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ בארץ ישראל, שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם, וְשָׁם תָּמֻתוּ.
(יז) וְיִהְיוּ כָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לָבוֹא מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם, מלבד זה שתהיה שם מלחמה כללית ויהיה שם רעב, שמחמת כן ימותו אנשים רבים, הרי אותם אנשים היורדים מארץ ישראל יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר שיבואו עליהם בהשגחה פרטית לרעה, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט, מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם.
