שיעור 232, ספר ירמיהו, פרק מב, יח-כב

יח כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּֽאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַֽחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹֽאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִֽהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ יט דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֨עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּֽי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ כ כִּ֣י הִתְעֵיתֶם֮ בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּֽעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ כא וָֽאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ כב וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּֽרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃

֍֍ ֍

(יח) כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם להענישם בעונש הבא בהשגחה פרטית, כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם מִצְרָיִם נגד ציווי ה', וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה (-לתמהון, שהכל יתמהו על גודל מפלתכם), וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה, וְלֹא תִרְאוּ עוֹד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה.

(יט) לאחר שסיים ירמיהו את דברי הנבואה, הוסיף ואמר דברים מעצמו, הרי דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה והזהיר אתכם, אַל תָּבֹאוּ מִצְרָיִם, יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, והזהרתי אתכם בשם ה' שלא תרדו למצרים.

(כ) ומכך תדעו כִּי הִתְעֵיתֶם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, כִּי אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם לֵאמֹר, הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ, וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ כֵּן הַגֶּד לָנוּ, וְעָשִׂינוּ, ובאמת גמרתם בדעתכם כבר לרדת למצרים, וה' יודע את האמת שאין כוונתכם כלל לשמוע לקולו.

(כא) וָאַגִּד לָכֶם הַיּוֹם את אזהרת ה' שלא לרדת למצרים, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְכֹל אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, ובכך ששלחתם אותי להתפלל לה' לא הרווחתם כלום, אלא רק הפסדתם.

(כב) כי אם לא הייתם שולחים אותי, לא הייתם יודעים את הרעה העתידה לבוא עליכם, וְעַתָּה ששלחתם אותי, יָדֹעַ תֵּדְעוּ את הרעה הבאה עליכם, כִּי בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר, תָּמוּתוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבוֹא לָגוּר שָׁם, בארץ מצרים.