שיעור 293, ספר תהילים, פרק סו, ח-י

(ח) בָּֽרְכ֖וּ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֝הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ׃

(ט) הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃

(י) כִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים צְ֝רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרָף־כָּֽסֶף׃

(ח) פונה עתה אל אומות העולם ואומר, בָּרְכוּ, אתם, העַמִּים, את אֱלֹהֵינוּ, המשגיח עלינו בהשגחה פרטית, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ, כלומר, מתאר את התהילה כדבר בעל קיום בפני עצמו, המשבח את ה' בקול, וקורא לאומות העולם להשמיע את הקול הזה של התהילה ברבים.

(ט) כי הגם שהיינו בסכנה גדולה ביד מלך אשור, ה' הוא הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, להצילנו, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ – עשה שלא אתמוטט מעבודת ה', כי על ידי היסורים שבאו עליו שב מנשה בתשובה, ולא נטה עוד מדרך ה'.

(י) כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים ביסורים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף – טיהרת אותנו מהעבירות כפי שמטהרים ומנקים את הכסף מהסיגים המעורבים בו (וכפי שאמרו חז"ל שמלך אשור הניח את מנשה בדוד נחושת והסיק את האש תחתיו, והרי זה ממש כדרך שמתיכים את הכסף כדי להוציא ממנה את הסיגים, ובאותה שעה קרא מנשה לה' שיושיע אותו, ועל ידי תשועה זו שב בתשובה).