יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 3, מסכת יבמות, פרק ראשון

גמרא
שנינו במשנה, 'חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן', הרי שגם אותן נשים האסורות על האח החי באיסור ערוה פטורות מן היבום, וגם צרותיהן. מבררת הגמרא, מְנָא הָנֵי מִילֵּי – מנין נלמדים דינים אלו, שערוה וצרת ערוה פטורות מיבום, דְּתָּנוּ רַבָּנָן – שכך שנו חכמים בברייתא, נאמר בפסוק (ויקרא יח יח) 'וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ', ופסוק זה מלמד שאסור לאדם לישא את אחות אשתו בחיי אשתו [גם אם גירש את אשתו], ולכאורה קשה, לשון 'עָלֶיהָ' שבפסוק מַה תַּלְמוּד לוֹמַר – מה באה להשמיענו, ומדוע לא כתבה התורה רק 'לגלות ערוותה בחייה', ומבארת הברייתא, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בפרשת יבום (דברים כב ה) 'יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ', שׁוֹמֵעַ אֲנִי – יכול אני ללמוד מלשון זו שאֲפִלּוּ עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שאם נפלה לפניו ליבום מותר לו לייבם אותה, אין הדבר כן, שהרי נֶאֱמַר כָּאן, לגבי איסור אחות אשתו, לשון 'עָלֶיהָ', שהיא מיותרת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, לגבי מצוות יבום, 'יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ', ומלשון 'עליה' שבשתי הפרשיות יש ללמוד גזירה שוה, מַה לְּהַלָּן, בפרשת יבום, מדובר בִּמְקוֹם מִצְוָה, שהרי אסור לאדם לישא את אשת אחיו כשלא נפלה לפניו ליבום [כגון שגירשה אחיו, או שמת אחיו והניח בנים], אַף כָּאן, לגבי איסור אחות אשתו, מדובר אפילו בִּמְקוֹם מִצְוָה, והיינו כשנפלה לפניו ליבום מאחיו, שנשא אחיו את אחות אשתו, ומת בלא בנים, וְעל אופן זה אָמַר רַחֲמָנָא – אמרה התורה 'לֹא תִקַּח', ללמד שמצוות יבום אינה דוחה איסור ערוה.
ממשיכה הברייתא ודורשת, אֵין לִי ללמוד מפסוק זה [שנאמר 'עליה' באחות אשתו] אֶלָּא הִיא – הערוה עצמה, צָרָתָהּ מִנַּיִן – מהיכן לומדים שגם צרת הערוה פטורה מן היבום [וממילא גם אסורה ביבום, ככל אשת אח שלא במקום מצוה], תַּלְמוּד לוֹמַר – לכך נאמר לגבי פרשת אחות אשתו לשון (ויקרא יח יח) 'וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרוֹר', וזו לשון 'צרה', ללמד שגם צרת אחות אשתו אינה מתייבמת (אין לי אלא צרתה צרת צרתה מנין תלמוד לומר לצרור ולא לצרר). [ולהלן יבואר מהיכן דרשו חכמים שגם צרת צרתה של הערוה פטורה מן היבום והחליצה].
ממשיכה הברייתא ודורשת, וְאֵין לִי ללמוד מדרשות אלו אֶלָּא אֲחוֹת אִשָּׁה [-אחות אשתו], שאם נפלה לפניו ליבום, פטורה היא וצרתה מן היבום והחליצה, כמו שדרשו מלשון 'עליה' ו'לצרור' האמורות באחות אשתו, אבל שְׁאָר עֲרָיוֹת, שאף הן פטורות מן היבום ופוטרות את צרותיהן, מִנַּיִן. מבארת הברייתא, אָמַרְתָּ, שיש לדרוש זאת ב'מה מצינו', מָה [-כשם ש]אֲחוֹת אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת בכך שֶׁהִיא עֶרְוָה [-אסורה להינשא לאדם זה הנשוי לאחותה], וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם – ואסרה אותה התורה על אדם זה גם במקום מצוות יבום, אַף כָּל אשה שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, אֲסוּרָה לַיָּבָם.
מבררת הברייתא, וְעדיין אֵין לִי ללמוד בדרך זו אֶלָּא הֵן – אותן נשים עצמן האסורות באיסור ערוה, צָרוֹתֵיהֶן מִנַּיִן – מהיכן יש ללמוד שגם צרותיהן של כל אותן נשים האסורות באיסור ערוה פטורות מן היבום. ומבארת הברייתא, אָמַרְתָּ, גם דין זה ניתן ללמוד ב'מה מצינו', מָה אֲחוֹת אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת בכך שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם, ומצאנו בה דין זה שצָרָתָהּ אֲסוּרָה ליבם, אַף כָּל אשה שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם, צָרָתָהּ אֲסוּרָה. מִכָּאן אָמְרוּ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים האסורות על האדם באיסור ערוה, פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?