שיעור 313, ספר תהילים, פרק סט, כד-כז

(כד) תֶּחְשַׁ֣כְנָה עֵֽ֭ינֵיהֶם מֵֽרְא֑וֹת וּ֝מָתְנֵיהֶ֗ם תָּמִ֥יד הַמְעַֽד׃

(כה) שְׁפָךְ־עֲלֵיהֶ֥ם זַעְמֶ֑ךָ וַֽחֲר֥וֹן אַ֝פְּךָ֗ יַשִּׂיגֵֽם׃

(כו) תְּהִֽי־טִירָתָ֥ם נְשַׁמָּ֑ה בְּ֝אָֽהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יְהִ֥י יֹשֵֽׁב׃

(כז) כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ רָדָ֑פוּ וְאֶל־מַכְא֖וֹב חֲלָלֶ֣יךָ יְסַפֵּֽרוּ׃

(כד) תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, שלא יוכלו להבחין במוקש הטמון להם, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד – תגרום להם למעוד וליפול לתוך הפח.

(כה) שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, זו הקללה שתרדוף אותם, והיסורים שיבואו עליהם. וַחֲרוֹן אַפְּךָ, שהוא כביכול השליח שלך להריק עליהם את הקללות והיסורים, יַשִּׂיגֵם.

(כו) תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה – מקום מושבם הקבוע יהיה שומם, וגם בְּאָהֳלֵיהֶם המיטלטלים ממקום למקום, אַל יְהִי יֹשֵׁב, כי לא תהיה להם אפילו ישיבה ארעית בארץ.

(כז) ואמנם הם מצדיקים את מעשיהם ואומרים שאין הרעה מתייחסת אל מעשיהם, כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ – הם אומרים שהם רודפים את דוד שכבר הכית אותו, וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ – ומי שהם מכאיבים לו במכתם, הם מספרים ואומרים שהוא כבר נעשה חלל על ידך.