שיעור 326, ספר תהילים, פרק עב, ב-ג

(ב) יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַֽעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃

(ג) יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה׃

(ב) ומבאר תחילה את ענין המשפט, יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק – את כלל העם ידון גם בדרכי הצדק, אם יראה שראוי לנהוג במידה זו, ולא בהנהגת המשפט, וכגון כשבאים לפניו עני ועשיר, יחייב את העשיר לנהוג לפנים משורת הדין, שזו הנהגת הצדק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט – אך את העניים, שאינם יכולים לנהוג לפנים משורת הדין ולשלם מה שאינם חייבים בו, ידון במשפט לבדו.

(ג) ולא רק המלך השופט ינהג במשפט ובצדק, אלא גם העם ינהגו כך, כי יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, כלומר, על ידי שישאו להם ההרים תבואה רבה, תהיה להם עשירות ולא יצטרכו לריב ולעשוק זה את זה, אלא ינהגו כולם בשלום, וכאילו ההרים עצמם נושאים להם את השלום. וגם לא יבואו להטות משפט מחמת רשעות, כי יהיו כולם צדיקים ועובדי ה', וּגְבָעוֹת ישאו להם שלום בִּצְדָקָה – מחמת צדקת מעשיהם בענינים שבין אדם למקום. ועל ידי שהמלך והעם יהיו צדיקים, יתמידו הצדק והמשפט בקרב האומה.