שיעור 359, ספר תהילים, פרק עז, יט-כא

(יט) ק֤וֹל רַֽעַמְךָ֨ ׀ בַּגַּלְגַּ֗ל הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל רָֽגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ׃

(כ) בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ וּֽ֭שְׁבִילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ׃

(כא) נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹֽן׃

(יט) ועל ידי זה נשמע קוֹל רַעַמְךָ הגשמי בַּגַּלְגַּל של הכוכבים המקיף את כדור הארץ, והֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, ואלו הם הרעמים והברקים הגשמיים הנראים בארץ, עד אשר מכוחם רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, מיראה ופחד.

(כ) בַּיָּם נראה דַּרְכֶּךָ, ולשון 'דרך' היא על הדרך הגדולה של הרבים, ובבקיעת ים סוף נראתה דרך הנהגתו הגדולה של ה', וּשְׁבִילְךָ הקטן, המיועד ליחידים, נודע בְּמַיִם רַבִּים, כי נודע שגם כל הפרטים הקטנים הנעשים בבריאה, כולם הם מכוחו של יוצר בראשית, וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ – ואף על פי שאתה מסתיר את עקבות מעשיך באופן שלא יוודע הדבר מאליו, אך המתבונן בדבר יראה שהכל הוא מעשה ידיך.

(כא) ועל ידי הנהגת ניסים אלו נָחִיתָ (-הנהגת) כַצֹּאן את עַמֶּךָ, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.