שיעור 37, ספר יהושע, פרק טז, א-י

א וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִֽירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃ ב וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָֽאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃ ג וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ תֹֽצְאֹתָ֖ו יָֽמָּה׃ ד וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃ ה וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַֽחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃ ו וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּֽאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃ ז וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַֽעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃ ח מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֨מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹֽצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַֽחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ט וְהֶֽעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַֽחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ י וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃

֍           ֍            ֍

(א) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף, בצד צפון של אותו חלק מהארץ שכבש יהושע, מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ – מחלק הירדן שמול יריחו, עלה הגבול לצד מערב עד שהגיע לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה – שבמזרח יריחו, הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ, בָּהָר בֵּית אֵל:

(ב) וְיָצָא הגבול מִבֵּית אֵל לוּזָה, והעיר לוז בעצמה היתה שייכת לשבט יוסף, וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי – ועבר על גבול האורך, שמצידו השני היה חלקם של שבט בנימין, עֲטָרוֹת:

(ג) וְיָרַד הגבול יָמָּה – לצד מערב, אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי, עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן, וְעַד גָּזֶר, וְהָיוּ תֹצְאֹתָו יָמָּה – וסוף הגבול היה בים הגדול.

(ד) וַיִּנְחֲלוּ חלק זה בְנֵי יוֹסֵף, מְנַשֶּׁה [-חצי שבט המנשה שקיבל את חלקו בארץ ישראל] וְאֶפְרָיִם, ואף על פי שלכל אחד היה גורל בפני עצמו, עלה הגורל לשניהם בחלק אחד.

(ה) ומכל החלק הזה שקיבלו בני יוסף לאורך הארץ, נטלו בני אפרים את החלק המזרחי שלו, ובני מנשה את החלק המערבי שלו, וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה – חלקם שבצד המזרחי של נחלת בני יוסף, מהדרום לצפון, עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן:

(ו) וְיָצָא הַגְּבוּל בחלקו הצפוני הַיָּמָּה – לצד מערב, עד הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן, וְנָסַב – והסתובב הַגְּבוּל מִזְרָחָה, ועבר ממערב למזרח עד תַּאֲנַת שִׁלֹה, ומשם עבר הגבול מצפון לדרום, וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה – עד שהגיע לצד מזרח של ינוחה.

(ז) וְיָרַד הגבול מִיָּנוֹחָה אל עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, וּפָגַע בִּירִיחוֹ – במקום שבו התחיל תיאור הגבול הראשון, וְיָצָא ברצועה קטנה אל הַיַּרְדֵּן:

(ח) מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה – סיום הגבול היה בים הגדול, זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם:

(ט) וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם – והיו ערים המיוחדות לשבט אפרים, שהיו מובלעות בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה, כפי שיפורטו להלן שמות הערים הללו, כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן:

(י) וְלֹא הוֹרִישׁוּ בני אפרים אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר, שהיה זה מחלקם של בני אפרים, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד – היו נתונים למס, ולא היה זה מס של ממון אלא של עבודת הגוף.