(ז) יֵבֹ֤שׁוּ ׀ כָּל־עֹ֬בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּֽאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּֽחֲווּ־ל֗֝וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃
(ח) שָֽׁמְעָ֬ה וַתִּשְׂמַ֨ח ׀ צִיּ֗וֹן וַ֭תָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃
(ט) כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַֽ֝עֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
(ז) וכיון שיכירו הכל שהשמים וכל צבאם מתנהגים על פי רצון ה' וגזרתו, יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל, החושבים שעל ידי יצירת צורה המתאימה לאחד מגרמי השמים יוכלו להמשיך על עצמם איזו השפעה טובה, וכן יבושו כל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, כי חשבו שהאליל של מקום מושבם יוכל להיטיב להם, כי עתה יראו שהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים – כל כוחות הטבע כפופים לה' ומשתחוים לו, ואין שום כח בעולם היכול להיטיב או להרע, אלא הכל נעשה רק ברצון ה' ובהשגחתו התמידית.
(ח) ואף על פי שציון וירושלים מונהגים בהנהגה ניסית גלויה המשדדת בגלוי את כל חוקי הטבע (וכפי שתבואר הנהגה זו בפרקים צ"ח-צ"ט), וזו הנהגה הגבוהה יותר מהנהגה של ניסים נסתרים, מכל מקום שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן – כאשר שמעה ציון על ההנהגה של הניסים הנסתרים שבה מנהיג ה' את אומות העולם, שמחה על כך, וַתָּגֵלְנָה על כך בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ, שאתה מנהיג את העולם כולו בדרכי המשפט, בין אם בניסים גלויים ובין אם בניסים נסתרים.
(ט) וטעם השמחה, כִּי על ידי הנהגות אלו יודעים הכל שאַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ, כי אתה הוא הבורא את כל העולמות ואתה הסיבה הראשונה לקיומם, ומבינים גם כי מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים – על כל כוחות הטבע, שאין לשום כח יכולת להחליט או לבחור כיצד לנהוג, אלא מעשיהם מוכרחים מכח רצונך השולט עליהם בתמידות, ובכך התעלית על כל הכוחות הללו, כי רק לך יש את הרצון והבחירה כיצד להנהיג את העולמות כולם.
