שיעור 496, ספר תהילים, פרק קד, יח-כד
(יח) הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
(יט) עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמֽוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃
(כ) תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּֽוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃
(כא) הַ֭כְּפִירִים שֹֽׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃
(כב) תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָֽסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עֽוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃
(כג) יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָֽעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃
(כד) מָֽה־רַבּ֬וּ מַֽעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָֽלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃
(יח) הָרִים הַגְּבֹהִים הותקנו לַיְּעֵלִים שימצאו שם מסתור מחיות טורפות, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים, כי לרוב חולשתם צריכים הם מחסה קבוע, והתקין להם ה' את הסלעים שידורו ביניהם, באופן שה' בהשגחתו ייחד לכל בעל חיים את מקומו בתכלית הטוב הראוי לו.
(יט) ביום הרביעי אמר ה' "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א' י"ד), ואמנם כבר קודם לכן נברא האור ביום הראשון, ולכן לא הזכיר כאן את עשיית השמש בפני עצמה, כי תועלתה כבר ידועה ממה שנאמר בבריאת האור ביום הראשון, ומהיום ברביעי בא האור על ידי השמש, אך עָשָׂה ה' גם את היָרֵחַ, לְמוֹעֲדִים – להודיע על ידו את הזמנים, והשֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ – את דרכו של הירח, כי הירח מקבל את אורו מן השמש.
(כ) ובעת שתשקע השמש ויאיר הירח, תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, וגם בכך יש תועלת לכלליות הבריאה, כי בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.
(כא) הַכְּפִירִים – האריות הצעירים, שאין דרכם לצאת ממעונם ביום, שֹׁאֲגִים בלילה לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם – ויצאו לבקש ולחפש את החיות הקטנות, שניתנו להם לאכילה על ידי האל.
(כב) אולם כאשר תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יֵאָסֵפוּן החיות, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן.
(כג) כדי שבשעות היום יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב, ולא יתיירא מהחיות, כי הן מסתתרות בשעות היום, באופן שקבע ה' לכל מין את תחומו ושעתו הראויים לו.
(כד) ומסיים ענין זה במאמר מפליא על חכמת ה', מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, בבריאת מיני בריות שונים זה מזה, בכל זאת כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, שהכנת לכל אחד את האמצעים הראויים לו לקיום מינו, ולא יבלע האחד את חבירו, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ, כי לכולם יש קיום ומקום, עד שימלאו את פני כל הארץ.
