שיעור 505, ספר תהילים, פרק קה, לא-לו
(לא) אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑ב כִּ֝נִּ֗ים בְּכָל־גְּבוּלָֽם׃
(לב) נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶֽהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃
(לג) וַיַּ֣ךְ גַּ֭פְנָם וּתְאֵֽנָתָ֑ם וַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃
(לד) אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑ה וְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
(לה) וַיֹּ֣אכַל כָּל־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑ם וַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃
(לו) וַיַּ֣ךְ כָּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם רֵ֝אשִׁ֗ית לְכָל־אוֹנָֽם׃
(לא) מכות דם וצפרדע באו על ידי פעולה שעשה אהרון, אמנם עתה אָמַר ה' בעצמו, ולא על ידי שליח, וַיָּבֹא עָרֹב, ועדיין היו כִּנִּים, מהמכה הקודמת, בְּכָל גְּבוּלָם (כי על מכת כינים לא נאמר בתורה שסרה מפרעה, ונמצא שבעת בוא הערוב שימשו שתי המכות יחד).
(לב) (דילג כאן הכתוב על מכות דבר ושחין, כיון שבמכות אלו לא ביקש פרעה שתסור המכה, מחמת שתלה את הדבר במקרה), נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם, כי היתה "אֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" (שמות ט' כ"ד).
(לג) וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם.
(לד) אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר.
(לה) וַיֹּאכַל הארבה כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל הילק את פְּרִי אַדְמָתָם – הפירות שבתוך האדמה.
(לו) ולאחר תשע המכות הללו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם – בארץ מצרים מת כל בכור וגדול הבית, בין מהמצריים ובין מאומות אחרות שהיו במצרים, רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם – והבכור האמיתי של המצריים, שנולד ראשון, מת אפילו אם היה בארץ אחרת.
