שיעור 506, ספר תהילים, פרק קה, לז-מא
(לז) וַֽ֭יּוֹצִיאֵם בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃
(לח) שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑ם כִּֽי־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃
(לט) פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃
(מ) שָׁ֭אַל וַיָּבֵ֣א שְׂלָ֑ו וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃
(מא) פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִם הָֽ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃
(לז) ואף שהיה ראוי שהמצריים ישנאו את היהודים מחמת מיתת הבכורות, וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, כי נתן ה' את חן העם בעיני מצרים, והשאילו להם כלי כסף וזהב לרוב, ואמנם אחרי שראו שהם יוצאים שלא על מנת לחזור, היה ראוי שירדפו אחריהם ליטול מהם את הכלים שהשאילו להם, אך הם לא עשו כן, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל – לא היה מי שנכשל על ידי המצריים.
(לח) והטעם לכך שלא רדפו אחריהם, כי שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, והסכימו בדעתם להשאיר את כל ממונם ביד ישראל, וגם כִּי נָפַל פַּחְדָּם של ישראל עֲלֵיהֶם.
(לט) ובצאתם ממצרים, מלבד עמוד הענן שהיה הולך לפניהם ליישר להם את הדרך, פָּרַשׂ עָנָן מעל ראשם לְמָסָךְ, וְאֵשׁ – עמוד האש הלך לפניהם לְהָאִיר להם בלָיְלָה.
(מ) ובהיותם במדבר סין שָׁאַל ישראל לחם, וַיָּבֵא להם ה' גם שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם, וכמו שנאמר "בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ" (שמות ט"ז ח').
(מא) ובהיותם ברפידים ביקשו מים, ואז פָּתַח צוּר, וַיָּזוּבוּ מָיִם – בתחילה זבו המים בטיפות קטנות, ואחר כך הָלְכוּ המים בַּצִּיּוֹת – במדבר ציה ושממה, כמו נָהָר גדול השוטף בזרם רב.
