שיעור 58, ספר דניאל, פרק ו, ז-י
ז אֱ֠דַיִן סָֽרְכַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ אִלֵּ֔ן הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְכֵן֙ אָֽמְרִ֣ין לֵ֔הּ דָּֽרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לְעָֽלְמִ֥ין חֱיִֽי׃ ח אִתְיָעַ֜טוּ כֹּ֣ל ׀ סָֽרְכֵ֣י מַלְכוּתָ֗א סִגְנַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ הַדָּֽבְרַיָּ֣א וּפַֽחֲוָתָ֔א לְקַיָּמָ֤ה קְיָם֙ מַלְכָּ֔א וּלְתַקָּפָ֖ה אֱסָ֑ר דִּ֣י כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣א בָ֠עוּ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְגֹ֖ב אַרְיָֽוָתָֽא׃ ט כְּעַ֣ן מַלְכָּ֔א תְּקִ֥ים אֱסָרָ֖א וְתִרְשֻׁ֣ם כְּתָבָ֑א דִּ֣י לָ֧א לְהַשְׁנָיָ֛ה כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃ י כָּל־קֳבֵ֖ל דְּנָ֑ה מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רְשַׁ֥ם כְּתָבָ֖א וֶֽאֱסָרָֽא׃
֍ ֍ ֍
(ז) אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּן הַרְגִּשׁוּ עַל מַלְכָּא – אז השרים והאחשדרפנים הללו התקבצו ובאו אל המלך, וְכֵן אָמְרִין לֵהּ – וכך אמרו לו, דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי – דריוש המלך, יחיה לעולם.
(ח) אִתְיָעַטוּ כֹּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא – התייעצו על דבר זה כל שרי המלכות, סִגְנַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, הַדָּבְרַיָּא וּפַחֲוָתָא [והם כל מיני השררות שהיו נהוגים בזמנם], כיון שבאת מארץ אחרת למלוך עלינו, וצריך לחזק את מלכותך, לכן אמרו לְקַיָּמָה קְיָם מַלְכָּא – להחזיק את דבר המלך, וּלְתַקָּפָה אֱסָר – ולחוקק איסור זה בתקיפות, דִּי כָל דִּי יִבְעֵא בָעוּ מִן כָּל אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ – שכל אדם שיבקש איזו בקשה מכל אלוה או אדם, עַד יוֹמִין תְּלָתִין – עד סוף שלשים יום מעתה, לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא – מלבדך, המלך, יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא – יושלך לגוב האריות, ואמרו זאת כאילו כוונתם שבשלשים יום אלו, של תחילת מלכותו, יראה לכל העמים שהוא מלך חסד, המוכן למלאות כל חפץ, עד שאין צורך לבקש שום דבר מזולתו, וכל המבקש דבר מזולתו הרי הוא כממעיט בערך המלך וביכולתו, ועונשו יהיה בכך שישליכוהו לגוב האריות.
(ט) והמשיכו וביקשו ממנו, כְּעַן מַלְכָּא תְּקִים אֱסָרָא – כעת, המלך יקים ויסכים לאיסור זה, וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה – וירשום זאת בכתב, שעל ידי זה אי אפשר לשנות את דבר החוק, כְּדָת מָדַי וּפָרַס, דִּי לָא תֶעְדֵּא – שלא יעבור הדבר ולא יתבטל.
(י) כָּל קֳבֵל דְּנָה – לעומת כל זאת, כיון שהסכים דריוש לדעתם שבכך יהיה חיזוק למלכותו, מַלְכָּא דָּרְיָוֶשׁ רְשַׁם כְּתָבָא וֶאֱסָרָא – כתב המלך דריוש את כתב האיסור.
