שיעור 591, ספר תהילים, פרק קיט, קנג-קנו

(קנג) רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃

(קנד) רִיבָ֣ה רִ֭יבִי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָֽתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃

(קנה) רָח֣וֹק מֵֽרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּֽי־חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ׃

(קנו) רַֽחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים ׀ יְהוָ֑ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי׃

(קנג) רְאֵה עָנְיִי, וְחַלְּצֵנִי ממנו, כִּי גם בימי עוניי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, והמקיים את התורה מעוני, זוכה ומקיימה מעושר.

(קנד) רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי מבני האדם הרוצים להורגני, לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי – ותחייני למען אמרתך, שאמרת לי על ידי נביאך שתושיעני ותמליכני על ישראל.

(קנה) רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה – תשועת הנפש רחוקה מהרשעים, כִּי גם אם יקיימו את המצוות שטעמם ידוע, הרי זה מחמת שהם רואים בכך דרכי נימוס שכליים, ואילו את חֻקֶּיךָ, שאין טעמם ידוע, לֹא דָרָשׁוּ, ואם כן איך יוושעו תשועה נפשית.

(קנו) מלבד בקשתי שתחיה אותי מחמת מה שאמרת לי בנבואה, הרי רַחֲמֶיךָ רַבִּים, יְיָ, ומכח רחמים גדולים אלו כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי – תחיה אותי על ידי זכויותי, מכח המשפט והצדק.