שיעור 60, ספר יהושע, פרק כד, כג-לג

כג וְעַתָּ֕ה הָסִ֛ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֥י הַנֵּכָ֖ר אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהַטּוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אֶל־ה֖' אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ כד וַיֹּֽאמְר֥וּ הָעָ֖ם אֶל־יְהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־ה֤' אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ נַֽעֲבֹ֔ד וּבְקוֹל֖וֹ נִשְׁמָֽע׃ כה וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם׃ כו וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ הֽ'׃ כז וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָֽׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י ה֔' אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָֽיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן־תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹֽהֵיכֶֽם׃ כח וַיְשַׁלַּ֤ח יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶת־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ לְנַֽחֲלָתֽוֹ׃ כט וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד ה֑' בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ ל וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַֽחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃ לא וַיַּֽעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ה֔' כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶֽאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַֽחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽאֲשֶׁ֣ר יָֽדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל־מַֽעֲשֵׂ֣ה ה֔' אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ לב וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶֽעֱל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֮ קָֽבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַֽעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵֽי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַֽחֲלָֽה׃ לג וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃

֍           ֍            ֍

(כג) המשיך יהושע ואמר להם, וְעַתָּה, אחרי שקיבלתם עליכם לעובדו מצד רוממותו, הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם – הסירו כל מחשבת עבודה זרה מליבכם, וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה', שהוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ומחמת כן אין ישראל נתונים תחת שלטון שום שר או מזל וכוכב, אלא תחת יד ה' לבדו, ומחמת כן אסור להם לשתף שום עבודה זרה עם עבודת ה'.

(כד) וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ, אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד, ללא שום שיתוף, וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע, שלא מתוך רצון לקבל שכר או להמנע מעונש, אלא מצד שזו מצוותו.

(כה) וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, על כך שקיבלו לעבוד את ה' עבודה שלימה בלא שום פניה, וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם – סידר ותיקן יהושע בן נון תקנות שונות וחוקים מתאימים לישובם בארץ כראוי.

(כו) וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בספר זה, וחיברו בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים, שיהיה גם ספר זה בכלל כתבי הקודש, וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה חלולה שתהיה כמו ארגז וארון לספרו, וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה' בשילה [והגם שהיו בשכם בעת כריתת הברית, ושם הניח את ספרו באבן, הוליכה למשכן ה' שהיה בשילה, והניחה שם].

(כז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם, הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת עם הספר אשר בתוכה תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה, כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ, וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם.

(כח) וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם, אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.

(כט) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה', בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.

(ל) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.

(לא) וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.

(לב) וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה – ועצמות יוסף היו חשובים בעיני בני שבטו כנחלה חשובה, שזכו שיקבר אותו צדיק בגבולם.

(לג) וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הכהן מֵת, ורצו בני יוסף שגם אותו צדיק יקבר בנחלתם, ולכן החרימו גבעה מנחלתם כדי שיהא דינה כשדה חרם הניתנת לכהן שבאותו משמר, וקיבל אותה פנחס בנו שהיה באותו משמר, כדי שיקבור שם את אביו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ על ידי בני יוסף בְּהַר אֶפְרָיִם.