שיעור 605, ספר תהילים, פרק קכד, ה-ח

(ה) אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים׃

(ו) בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֗֝רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃

(ז) נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח יֽ֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַֽאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃

(ח) עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

(ה) ומבאר, כי אם לא היינו דבקים בה', אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הקדושה, הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, וזהו משל לכפירה ולעוונות, כי היו הרשעים מחטיאים אותנו ומרחיקים אותנו מה'.

(ו) בָּרוּךְ יְיָ שהציל את גופינו, בכך שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם של האויבים.

(ז) והטעם שבאמת היה ה' לנו, להושיענו תשועת הגוף, כי אנו אמרנו תחילה שה' יהיה לנו, והחזקנו בדתו ובתורתו, בשעה שנַפְשֵׁנוּ הרוחנית, כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים – כשם שמניחים פח יקוש לצפורים ומניחים עליו מאכלים כדי לפתות את הצפורים לאכול מהם ועל ידי זה ילכדו במוקש, כך נעשו לנו הגוים כפח על ידי שפיתו אותנו בטובות גשמיות שונות כדי לצוד את נפשינו הרוחנית ולהחטיא אותנו, ואנו נמלטנו מהם, ועל ידי שעמדנו בנסיון ודבקנו בה' ובתורתו, לומר שה' יהיה לנו, על יד זה באמת היה ה' לנו להצילנו גם הצלה גשמית, כי הַפַּח נִשְׁבָּר – אויבינו שהיו לנו כמו פח יקוש נשברו ונשמדו על ידי ה', וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ מידם.

(ח) עֶזְרֵנוּ הוא בְּשֵׁם יְיָ, כלומר, מה שאנו בוטחים בשם ה', זו העזרה שלנו להיושע מאויבינו, כיון שהוא עֹשֵׂה שָׁמַיִם, שזו ההנהגה הניסית למעלה מדרכי הטבע, וָאָרֶץ, שזו ההנהגה הטבעית שבעולם, וכיון ששתי ההנהגות הללו הם ביד ה', עזר לנו והציל אותנו בדרכי נס ופלא, מחוץ לגדרי הטבע.