(יט) בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּֽרְכ֣וּ אֶת־יְהוָ֑ה בֵּ֥ית אַֽ֝הֲרֹ֗ן בָּֽרְכ֥וּ אֶת־יְהוָֽה׃
(כ) בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּֽרְכ֣וּ אֶת־יְהוָ֑ה יִֽרְאֵ֥י יְ֝הוָ֗ה בָּֽרְכ֥וּ אֶת־יְהוָֽה׃
(כא) בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ מִצִּיּ֗וֹן שֹׁ֘כֵ֤ן יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
(יט) אחרי שבתחילת המזמור ציוה להלל את שם ה', מוסיף לומר, בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, כי ברכה זו היא עשיית מעשים טובים ומצוות המכינים את עושיהם להיות ראויים לקבלת שפע ברכה, וכביכול במעשים אלו נותנים עוז לאלהים ונותנים ברכה למעלה, שתחזור ותושפע למטה על בני האדם הראויים לקבל זאת, וכן תתווסף ברכה לכל אדם ואדם כפי דרגתו בקודש, ולכן בֵּית אַהֲרֹן, שיש להם דרגת קדושה בפני עצמם, בָּרְכוּ אֶת יְיָ.
(כ) בֵּית הַלֵּוִי, שאף להם יש דרגת קדושה מסוימת, בָּרְכוּ אֶת יְיָ, וכן יִרְאֵי יְיָ, כל אחד לפי דרגתו ומעלתו, בָּרְכוּ אֶת יְיָ.
(כא) ומכל הברכות הללו יחד יהיה בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, כי משם יעלו כל הזכויות של כל אחד מישראל לפי דרגתו, אל ההשגחה העליונה, וכביכול תתן כח בעולמות העליונים לחזור ולהשפיע טובה וברכה על היושבים בציון שהכינו עצמם לקבלת השפע, כי ה' שֹׁכֵן ביְרוּשָׁלִָם, ומשגיח על מעשי היושבים שם, לברכם כפי מעשיהם ועבודתם בקודש, הַלְלוּ יָהּ.
