(טז) לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(יז) לְ֭מַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(יח) וַֽ֭יַּהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(יט) לְ֭סִיחוֹן מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כ) וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כא) וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַֽחֲלָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כב) נַֽ֭חֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כג) שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כד) וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כה) נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(כו) ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(טז) לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, וגם זה היה מחסדי ה' עִם ישראל, כי על ידי זה למדו לדעת את דרכי ה' ותורתו, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(יז) ועל ידי צער זה שהצטערו בלכתם במדבר, הוסיף להם ה' את ארץ סיחון ועוג על ארץ כנען עצמה, ועל כך אומר, לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(יח) וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(יט) לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כ) וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כא) ונמצא שאף מידת הדין הקשה של ההולכה במדבר נהפכה לחסד ורחמים, כי על ידי זה וְנָתַן אַרְצָם של סיחון ועוג לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כב) נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כג) וכל הניסים והנפלאות הללו היו הקדמה אל העתיד, כי מעשי ה' קיימים לעולם, ולכן גם בכל הדורות העתידים לבוא, שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ – כאשר הגענו למצב של שפלות, זָכַר לָנוּ ה' את ניסיו הראשונים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כד) ועל ידי שזכר לנו את הניסים הראשונים, חזר ועורר את אותה הנהגה פלאית וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כה) ואפילו מזונותיו ופרנסתו של האדם, שנראה הדבר שהם באים מכח המזל והמערכת, הרי לפי האמת ה' הוא הנֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(כו) ולכן הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, שהוא המנהיג את המערכת ושולט עליה, וכל השפע והטוב בא מידו, מכח חסדיו הקיימים בתמידות, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
