שיעור 656, ספר תהילים, פרק קמה, יד-יז

(יד) סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל־הַנֹּֽפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל־הַכְּפוּפִֽים׃

(טו) עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃

(טז) פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃

(יז) צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל־מַֽעֲשָֽׂיו׃

(יד) אחרי שתיאר את גדולתו העצומה של ה', שאין לה תכלית, מוסיף לומר כי במקום גדולתו אנו רואים את ענוותנותו, כי סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים ממעלתם מחמת מזלם, וה' מסייע להם שלא יפלו ומשנה את מזלם לטובה, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים – אותם המכופפים ומשפילים את עצמם בדרך ענוה, ה' מנשא אותם וזוקף את קומתם.

(טו) והשגחת ה' מתפשטת על כל הברואים, כי עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, ובזה יש שתי הנהגות מאת ה', הנהגה אחת היא בדרך צמצום, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם רק אֶת אָכְלָם הנצרך לקיום נפשם, ורק בְּעִתּוֹ, ולא קודם לכן.

(טז) והנהגה שניה היא הנהגת השפע, רצונך (המוזכר בסיום הפסוק) הוא הפּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, להשפיע בידים מלאות טובה, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי בשובע גדול, ופתיחת ידים זו נעשית מכח הרָצוֹן, שרצון ה' הוא הגורם לפתיחת ידיו ונתינת השפע.

(יז) צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, כי גם אם נראה צדיק שרע לו, הרי זה כדי לכפר לו בעולם הזה על חטא קטן שחטא, ועל ידי זה יגיע נקי לעולם הבא ויקבל שם את שכרו הנצחי, וכאשר נראה שטוב לרשע הרי זה כדי לשלם לו על מצוה שעשה, כדי שלא ישאר לו שום שכר לעולם הבא, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו, כי כל מעשי ה' בעולם הם מצד מידת חסדו, לברוא את ברואיו, ולנהלם בשלימות הראויה אל תכלית תיקונם.