(ט) טוֹב־יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַֽחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַֽעֲשָֽׂיו׃
(י) יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַֽעֲשֶׂ֑יךָ וַֽ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָֽרְכֽוּכָה׃
(יא) כְּב֣וֹד מַלְכֽוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָֽתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ׃
(יב) לְהוֹדִ֤יעַ ׀ לִבְנֵ֣י הָֽ֭אָדָם גְּבֽוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ׃
(יג) מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל־עֹֽלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשַׁלְתְּךָ֗ בְּכָל־דּ֥וֹר וָדֹֽר׃
(ט) טוֹב יְיָ לַכֹּל, ואף לרשעים, כי יחשוב תמיד כיצד להחזירם בתשובה, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, כי לא ירצה בהשחתת רשעים, אלא יסבב סיבות שלא ידחו לגמרי.
(י) יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, כי כל פרט ממעשי ה' נברא מתחילתו בתכלית הטוב והשלימות, וה' משגיח עליו תמיד להחיותו ולתקנו, ואין דבר רע במציאות מצד בריאת ה', וַחֲסִידֶיךָ, הנוהגים בחסידות ועושים לפנים משורת הדין, יְבָרְכוּכָה – ימשיכו ממך שפע ברכה, כי על ידי מעשיהם הטובים הם נעשים ראויים לקבל את הטובה והברכה, וכאילו בכך הם נותנים כח למעלה לחזור ולהשפיע עליהם שפע טובה.
(יא) והחסידים הללו, את כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ הקבועה, הניכרת בחוקי הטבע הקבועים והסדורים, כחוקיו של מלך בשר ודם המנהיג את מלכותו בחוקים קבועים, יֹאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ הניכרת בעת שידוד מערכת הטבע בניסים גלויים, יְדַבֵּרוּ.
(יב) אמנם כל מה שיאמרו אינו כדי לתאר את גדולתך מצד עצמה, שבזה לא תיתכן השגה לאדם, אלא יאמרו כן כדי לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם, כפי יכולת השגתם, את גְּבוּרֹתָיו שמעל דרכי הטבע, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ הניכר בדרכי הטבע.
(יג) אבל את מהות ה' לא יוכלו להשיג ולתאר, כי הרי מַלְכוּתְךָ הנראית בדרכי הטבע היא מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, שהרי ברא ה' עולמות לאין מספר, ומולך על כולם, ומי יוכל לספר את מלכותך על עולמות ללא תכלית, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ הניכרת בשינוי סדרי הטבע והנהגתך הניסית, היא בְּכָל דּוֹר וָדֹר, כי היא משתנה בכל דור לפי ענינו וצרכיו, ומחמת כן מן הנמנע לספר את כל הפלאות הללו.
