שיעור 659, ספר תהילים, פרק קמו, ה-י

(ה) אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַֽעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃

(ו) עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃

(ז) עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָֽעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָֽרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃

(ח) יְהוָ֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃

(ט) יְהוָ֤ה ׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת׃

(י) יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

(ה) אך לעומת זאת, אַשְׁרֵי האדם שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, כשם שיעקב אבינו בטח בה' ואמר לו ה' "הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית כ"ח ט"ו), שִׂבְרוֹ – ובטחונו רק עַל יְיָ אֱלֹהָיו.

(ו) ולאדם זה יש תשועה, כי ה' הוא עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וכיון שהוא מולך ושולט על כל המציאות, יש לו את היכולת המוחלטת להיטיב בכל ענין ובכל מקום, וגם הוא הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם, כי הבטחתו האמיתית קיימת לעולם, כי הוא נצחי, והבטחתו לא תשתנה מחמת שום סיבה.

(ז) וה' הוא העֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים שאסרו אותם בבית האסורים שלא בצדק, והוא הנֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים – לאותם אסורים שלאחר שהשתחררו הם רעבים, ואף שיְיָ הוא המַתִּיר את האֲסוּרִים הללו, לא יסתפק בטובה הראשונה שעשה להם, אלא ימשיך להיטיב להם גם אחר כך (בשונה ממלך בשר ודם, שאם יוציא את האדם מבית האסורים יהיה בכך די טובה עבורו, ולא יוסיף לו עוד צדקה וחסד).

(ח) ומחמת אהבתו של ה' לצדיקים (האמורה בסוף הפסוק) ישגיח עליהם ה' בהשגחה פרטית לטובה, בדרך של ניסים גלויים, יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, בין עיני השכל ובין העינים הגשמיות בדרך נס, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, בין הכפופים מחמת ענוה ובין מחמת עניות, יזקוף ה' את קומתם הרוחנית והגשמית, כיון שיְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים.

(ט) ומלבד זאת ישגיח ה' על החלשים הזקוקים לכך, יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים הרוצים להרע לגרים או ליתומים ואלמנות, יְעַוֵּת.

(י) יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם – מלכות ה' בדרכי הטבע, שעליה מורה שם הוי"ה, שה' מהווה את כל העולמות ומחיה את כל הברואים, תהיה קיימת בתמידות וללא שינויים, ומלכות ה' מצד שהוא אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן – מייחד את השגחתו והנהגתו על ציון, מחמת שייכותה הפרטית אליו, לנהלה בניסים גלויים ומופתים היוצאים מגדרי הטבע, מלכות זו תהיה לְדֹר וָדֹר, כי היא משתנה מדור לדור לפי זכות אנשי הדור ולפי צורכי אותו דור, הַלְלוּ יָהּ.