שיעור 662, ספר תהילים, פרק קמז, יב-יד

(יב) שַׁבְּחִ֣י יְ֭רֽוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃

(יג) כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃

(יד) הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃

(יב) שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְיָ – אַתְּ, ירושלים, תשבחי ותגדילי את תהילת ה' יותר ממה שהיה מהולל בפי כל אומות העולם, כי אמנם בירושלים עצמה ישבו המון העם, שמשיגים את ה' בהשגחתו הכללית, שעל כך מורה שם הוי"ה, אך גם השגחה זו תהיה אצל ישראל וירושלים באופן של השגחה פרטית, אך הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן – אַתְּ, ציון, מקום המקדש, הסנהדרין ובית המלך, תהללי את ה' מצד שהוא אלוהייך, שאת שייכת אליו ולהשגחתו, ולכן הוא מנהיג אותך בהנהגה שמעל דרכי הטבע והליכותיו, בניסים ונפלאות גלויים, הניכרים לאותם היושבים בציון, לגודל מעלתם הרוחנית.

(יג) כִּי חִזַּק ה' את בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, כדי שלא יוכל שום אויב להתקרב אליך, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ – הברכה של בניך תהיה בקרבך, ולא יצטרכו ללכת להלחם ולשלול שלל, ולא לנדוד למקום רחוק כדי למצוא את פרנסתם.

(יד) כי על ידי שה' "חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ" הוא הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, כי לא יהיה מי שילחם בך. ועל ידי שה' "בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ", חֵלֶב חִטִּים – חטים שמנות ומובחרות יַשְׂבִּיעֵךְ, בהיות בניך בירושלים עצמה.