(טו) הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃
(טז) הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃
(יז) מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָֽ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַֽעֲמֹֽד׃
(יח) יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
(יט) מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַֽעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃
(כ) לֹ֘א עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכָל־גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
(טו) הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ – גם כאשר ישלח ה' אימרה של גזירה רעה לארץ, לא תימשך הרעה זמן רב, כי עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ החדש לבטל את הגזירה הרעה.
(טז) כי אם יגזור גזירת קור גדול, ובאותו זמן הוא הַנֹּתֵן את השֶׁלֶג בריבוי גדול כַּצָּמֶר, ואת הכְּפוֹר, כָּאֵפֶר יְפַזֵּר על הארץ.
(יז) ובאותו זמן הוא מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, עד אשר לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד, כי אין מי שיכול לעמוד בפני רעה זו.
(יח) הרי עד מהרה יִשְׁלַח דְּבָרוֹ החדש, לבטל את הגזירה, וְיַמְסֵם – ימיס את השלג והכפור, יַשֵּׁב רוּחוֹ ואז יִזְּלוּ מָיִם בשפע, כי יתבטל הקפאון שהיה בהם בעת הגזירה.
(יט) ודבר זה יהיה על ידי שה' מַגִּיד דְּבָרָיו – מגלה את גזירותיו על ידי הנביאים לְיַעֲקֹב, ששם זה מורה על המון העם, והם חוזרים בתשובה ומבטלים את הרעה, ומודיע את חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, שהם החשובים והנכבדים שבעם, והם הולכים בחוקות ומשפטי התורה כראוי, ועל ידי זה ניחם ה' על הרעה.
(כ) לֹא עָשָׂה ה' כֵן לְכָל גּוֹי, ולכן כל הגוים נתונים תחת שלטון מערכת הכוכבים ודרכי הטבע, ולא רק שלא הודיע להם את חוקי התורה שאינם מובנים בשכל האדם, אלא גם וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם – אינם יודעים אפילו את הנימוסים השכליים, כי לא קיבלו אותם מה', ולכן הם הולכים בדרך חושך וצלמוות, במשפטים גרועים ועקומים, שלא יחיו על ידם, הַלְלוּ יָהּ.
