שיעור 86, ספר שופטים, פרק כ, לו-מא

לו וַיִּרְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן כִּ֣י נִגָּ֑פוּ וַיִּתְּנ֨וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֤ל מָקוֹם֙ לְבִנְיָמִ֔ן כִּ֤י בָֽטְחוּ֙ אֶל־הָ֣אֹרֵ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֖מוּ אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ לז וְהָֽאֹרֵ֣ב הֵחִ֔ישׁוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ אֶל־הַגִּבְעָ֑ה וַיִּמְשֹׁךְ֙ הָֽאֹרֵ֔ב וַיַּ֥ךְ אֶת־כָּל־הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃ לח וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָֽאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַֽעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶֽעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃ לט וַיַּֽהֲפֹ֥ךְ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבִנְיָמִ֡ן הֵחֵל֩ לְהַכּ֨וֹת חֲלָלִ֤ים בְּאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּשְׁלֹשִׁ֣ים אִ֔ישׁ כִּ֣י אָֽמְר֔וּ אַךְ֩ נִגּ֨וֹף נִגָּ֥ף הוּא֙ לְפָנֵ֔ינוּ כַּמִּלְחָמָ֖ה הָרִֽאשֹׁנָֽה׃ מ וְהַמַּשְׂאֵ֗ת הֵחֵ֛לָּה לַֽעֲל֥וֹת מִן־הָעִ֖יר עַמּ֣וּד עָשָׁ֑ן וַיִּ֤פֶן בִּנְיָמִן֙ אַֽחֲרָ֔יו וְהִנֵּ֛ה עָלָ֥ה כְלִיל־הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיְמָה׃ מא וְאִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ הָפַ֔ךְ וַיִּבָּהֵ֖ל אִ֣ישׁ בִּנְיָמִ֑ן כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־נָגְעָ֥ה עָלָ֖יו הָֽרָעָֽה׃

֍           ֍            ֍

(לו) לאחר שהובא בקצרה דרך המלחמה ותוצאותיה, מבאר עתה הכתוב באריכות את פרטי המלחמה, לאחר שיצא האורב ממקומו, וַיִּרְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן כִּי נִגָּפוּ, ורצו לחזור מיד אל עירם, וַיִּתְּנוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן – אנשי ישראל העומדים מצפון התחילו שוב לנוס מפני בנימין, והטעם שעשו זאת, כִּי בָטְחוּ אֶל הָאֹרֵב הנוסף אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל הַגִּבְעָה בצד דרום.

(לז) וכאשר חזרו בני בנימין ורדפו אחרי ישראל לצד צפון, וְהָאֹרֵב אשר בצד דרום הֵחִישׁוּ – מיהרו, וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגִּבְעָה, וַיִּמְשֹׁךְ הָאֹרֵב וַיַּךְ אֶת כָּל הָעִיר לְפִי חָרֶב.

(לח) וְהַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם הָאֹרֵב – ומתחילה קבעו איש ישראל והאורב זמן מסוים לתחילת המלחמה, הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן הָעִיר – שיהיה זה בזמן שירבו להעלות את עשן שריפת העיר השמימה.

(לט) וכאשר הגיע אותו זמן, שהאורב העלה את העיר באש, וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אשר מצד צפון בַּמִּלְחָמָה, וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת באותו זמן חֲלָלִים בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ, וכפי שהובא לעיל, כִּי אָמְרוּ אנשי בנימין בליבם, אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ, כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה.

(מ) אמנם לאחר שהכו אנשי בנימין שלשים איש, וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן, וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו, וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה.

(מא) ובאותו זמן, שנבהלו אנשי בנימין מכך שעירם עולה באש, וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ פניו מבריחתו, לרדוף אחרי אנשי בנימין, וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן, כִּי רָאָה כִּי נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה.