יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 9, ספר יחזקאל, פרק ג, טו-יז

 

טו וָֽאָב֨וֹא אֶל־הַגּוֹלָ֜ה תֵּ֣ל אָ֠בִיב הַיֹּֽשְׁבִ֤ים אֶֽל־נְהַר־כְּבָר֙ וָֽאֵשֵׁ֔ב הֵ֖מָּה יֽוֹשְׁבִ֣ים שָׁ֑ם וָֽאֵשֵׁ֥ב שָׁ֛ם שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַשְׁמִ֥ים בְּתוֹכָֽם׃ טז וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יז בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָֽׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃

 

֍              ֍               ֍

 

(טו) וָאָבוֹא אֶל בני הַגּוֹלָה, למקום ששמו תֵּל אָבִיב, הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר – שהיו הגולים יושבים שם סמוך לנהר כבר, וָאֵשֵׁב – והגם שישבתי במקום אשר הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם, וָאֵשֵׁב – והגם שהארכתי לשבת שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, בכל זאת ישבתי מַשְׁמִים [-תמה ונבהל ושותק] בְּתוֹכָם, ולא אמרתי להם דבר כל זמן שלא באה אלי הנבואה בפרטות.

(טז) וַיְהִי מִקְצֵה [-בסיום] שִׁבְעַת יָמִים שישבתי שם, וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.

(יז) בֶּן אָדָם, מדוע הנך יושב ושותק ואינך מוכיח את העם, והרי צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וכמו הצופה העומד בראש המגדל ומתריע מפני האויבים המתקרבים, כך אתה תזהיר אותם, אך לא מפני חרב אדם, אלא וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר – כאשר תשמע ממני גזירת פורענות שעתידה לבוא אליהם, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי, שישובו בתשובה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)