תפילת שחרית, פתיחה (א)

פתיחה

מוֹדֶה אֲנִי– נותן אני הודיה לְפָנֶיךָ ה' שהנך מֶלֶךְ אשר חַי וְקַיָּם לעד, על שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי את נִשְׁמָתִי (-שהפקדתי אצלך בעת השינה) בְּחֶמְלָה – מתוך רחמים, מה רַבָּה וגדולה היא אֱמוּנָתֶךָ – נאמנותך, שאתה מחזיר לכל אחד את נשמתו שהפקיד אצלך:

רֵאשִׁית ותחילת לימוד חָכְמָה הוא שישריש האדם בלבו יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב ותבונה נחשב דבר זה לְכָל עֹשֵׂיהֶם (-שמתעסקים בחכמה מתוך יראת ה'), כי רק בזה תהיה תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד (-שחכמתו תתקיים בידו).

בָּרוּךְ – מבורך הוא שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ של ה' לְעוֹלָם וָעֶד -עד עולם (-שלא תיפסק מלכותו לנצח).

תּוֹרָה זו אשר צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה לקיימה, היא מוֹרָשָׁה – ירושה ואחוזת נחלה הנשמרת מדור לדור – בשבילנו קְהִלַּת יַעֲקֹב(-ולא נעזבה לעולם).

שְׁמַע בְּנִי דברי מוּסַר שמוכיחךאָבִיךָ, וְאַל תִּטּוֹשׁ (-תעזוב) את תּוֹרַת (-הוראת) אִמֶּךָ– מה שהיא מלמדת אותך (-כי הם לטובתך ולתועלתך).

רק תּוֹרָה תְּהֵא אֻמָּנוּתִי בעולם (-שכל עסקי יהא בה) (נ"א אֱמוּנָתִי – שרק בה אאמין), וְאֵל שַׁדַּי יהיה בְּעֶזְרָתִי.

וְאַתֶּם בני ישראל הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם ליראה אותו, חַיִּים וקיימים אתם כֻּלְּכֶם הַיּוֹם הזה (-חִיוּת הנפש לשמוח בדבקות ה').

לִישׁוּעָתְךָ שתעשה עמי, קִוִּיתִי וציפיתי ה'.