תפילת שחרית, פתיחה (ב)

פתיחה

מַה מאוד טֹּבוּ – טובים הם אֹהָלֶיךָ עַם בני יַעֲקֹב(-הם

בתי כנסיות ובתי מדרשות), ומה מאוד טובים מִשְׁכְּנֹתֶיךָ – בָּתֶּיךָ שהשכינה שורה בהם – עַם יִשְׂרָאֵל.

וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ – בגלל רוב החסדים שאתה ה' הגדלת עלי אָבוֹא אל בֵיתֶךָ להודות לך, אֶשְׁתַּחֲוֶה לפניך אֶל מול הֵיכַל קָדְשְׁךָ (-מקום קודש הקדשים) בְּיִרְאָתֶךָ – בהיותי ירא ונכנע מפניך (-ולא מתוך יוהרה וגאות).

(ולא אבוא לשם מתוך הֶרְגֵל גרידא, אלא-) ה'! אָהַבְתִּי לבוא אל מְעוֹן בֵּיתֶךָ – בית מקדשך, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן – ואל המקום בו שורה שכינת כְּבוֹדֶךָ!

וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה – בפישוט ידים ורגלים וְאֶכְרָעָה – בכריעת הראש (-עם קצת מהגוף), אֶבְרְכָה – ארכין את בִּרְכַּיי לִפְנֵי ה' שהוא עֹשִׂי ויוצרי (-וחייב אני לכרוע לפניו בכל אופני הכריעות).

וַאֲנִי מבקש מלפניך כי עת תְפִלָּתִי לְךָ (-אליך) ה' תהיה עֵת רָצוֹן להתקבל תפילתי, אֱלֹהִים! אנא בְּרָב חַסְדֶּךָ אל תפנה אל מעשי הרעים, אלא עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ – בישועתך האמיתית והקיימת לעד.