תחנון
וְסָלַחְתָּ גם עכשיו לַעֲוֹנֵנוּ שבמזיד וּלְחַטָּאתֵנוּ שבשוגג וּנְחַלְתָּנוּ – תתננו להיות נחלתך המיוחדת (-שלא תשרה שכינתך על אומה אחרת זולתנו). סְלַח לָנוּ אָבִינוּ שבשמים על כִּי חָטָאנוּ לפניך (-בשוגג), מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ על כִּי פָשָׁעְנוּ לפניך (-במזיד ובמרד). כִּי אַתָּה אֲדֹנָי הלא הינך טוֹב לכל הבריות וְסַלָּח (-סולח תמיד לחוטאים), וְרַב (-ומרבה לעשות) חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ בתפילה בעת צרתם (-ואפילו ששבו אליך רק בעת צרה, רד"ק).
