[תתקנט] מסכת בבא מציעא, פרק ז, משנה ח

משנה ח: שׁוֹמְרֵי פֵרוֹת אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה, אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה. אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן. שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִים עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
שׁוֹמְרֵי פֵרוֹת, השומרים על ערימות של פירות תלושים, אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה, שכך הוא המנהג, אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה, כיון שמן התורה אין אוכל אלא העוסק במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה, או בתלוש מהקרקע קודם שנגמרה מלאכתו [כמבואר לעיל מ"ב], וכאן אילו הם פירות תלושים, בשעה שעדיין לא נגמרה מלאכתם להתחייב במעשרות.
אַרְבָּעָה סוגי שׁוֹמְרִין הֵן, א. שׁוֹמֵר חִנָּם, ב. וְהַשּׁוֹאֵל, ג. נוֹשֵׂא שָׂכָר – שומר המקבל שכר על שמירתו, ד. וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם, נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל – על כל טענת פטור שהוא טוען, כגון שטוען שנגנב החפץ או אבד, נשבע ונפטר. ורק אם פשע בשמירתו, חייב הוא בתשלום נזקיו. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל, ואפילו אם אבד החפץ המושאל באונס, חייב הוא לשלם. וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִים עַל הַשְּׁבוּרָה, וְעַל הַשְּׁבוּיָה בידי שודדים, וְעַל הַמֵּתָה, כלומר, אם הם טוענים אחת מטענות אלו, שהן קרובות לאונס, צריכים הם להשבע שכך אירע, ונפטרים מלשלם, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה.