וְהִנֵּה זֶה דָּבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל יְחַיְּבֵהוּ וַדַּאי, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִגְרַע מִן הָאָדָם מְזוֹנוֹ, שֶׁקָּבַע לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲבוּר שֶׁלֹּא רָצָה לְבַטֵּל הַזְּמַן הַקָּבוּעַ לוֹ לַתּוֹרָה? וַאֲפִלּוּ אִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעַל יְדֵי קְבִיעַת עִתִּים שֶׁלּוֹ, נִסְבַּב לוֹ מְנִיעַת הָרֶוַח בְּיוֹם זֶה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִדְאַג מִזֶּה, כִּי הַרְבֵּה סִבּוֹת יֵשׁ לַמָּקוֹם, וְאִם לֹא בְּיוֹם זֶה, יִתֵּן לוֹ בְּיוֹם אַחֵר, וְיֵדַע לְנָכוֹן כִּי עַד כְּלוֹת זְמַן הַקָּבוּעַ לַטֶּרֶף שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וְהוּא עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, בְּוַדַּאי מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנִּגְזַר לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְאֵין הַחֲרִיצוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּיוֹתֵר מוֹעִיל מְאוּמָה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִתּוֹסֵף לוֹ מְאוּמָה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַפְרִיעַ אֶת הָעֵת הַקְּבוּעָה לוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מִלִּתֵּן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְכַדּוֹמֶה. אִם לֹא מִי שֶׁכָּפַר לְגַמְרֵי בַּה' וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ, דְּעָלָיו כְּתִיב: "וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ".
