109. הלכות הכנת המאכלים, א-ב
א. מאכלים שרגילים למולחם לשם כיבוש ושימור, כגון: בצל, צנון, מלפפון וכיוצא בהם, אסור למולחם בשבת, אפילו אם בדעתו לאוכלם מיד, אלא אם כן יעשה אחד משני האופנים דלהלן: 1. יטבול כל חתיכה בפני עצמה במלח ויאכלנה מיד. 2. ימלח אפילו חתיכות רבות יחד, אבל ישפוך עליהם מיד אחרי המליחה שמן או חומץ, שהם דברים המחלישים את כח המלח. (ביום טוב מותר למלוח בכל אופן, אך לכתחילה טוב להחמיר ולמלוח כמו בשבת).
ב. מאכלים שאין רגילים למולחם לשם כיבוש ושימור, אבל המלח משפר את טעמם, כגון ביצים או עגבניות, מותר למולחם בכל אופן שהוא, ובתנאי שיהא זה לצורך אכילתם באותה שבת, וראוי למולחם רק סמוך לסעודה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
