(112) שער התבונה, פרק י

וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁמְּנִיעַת הַכָּבוֹד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֶׁנִּמְצְאוּ אֵיזֶה שׁוֹטִים שֶׁכָּפְרוּ בּוֹ אוֹ שֶׁמָּרְדוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: מַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, הוּא רַק בְּזֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַגַּשְׁמִי, אֲשֶׁר עֵינֵי בָּשָׂר לָהֶם, כִּי לְמַעְלָה, בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כָּל הַמַּלְאָכִים מַכְתִּירִין אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּמַכִּירִין אֶת כְּבוֹדוֹ, אֵיךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אוֹתָם וּמַנְהִיגָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים", וְנֶאֱמַר: "רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ", "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ וְגוֹ', וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" וְגוֹ', וַעֲבוּר זֶה נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁם "צְבָאוֹת", וּכְמוֹ שֶׁמְּפֻרְסָם בְּכָל הַתּוֹרָה. וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִרְאֶה בֶּאֱמֶת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא אֵינֶנּוּ אֲפִלּוּ כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל נֶגֶד הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים כֻּלָּם, (כִּי עוֹלָמוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּפֶרֶק קַמָּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁט בְּכָל יוֹם בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, וּבִפְרָט לְפִי הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָדוֹשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְאֵין נֶחֱשֶׁבֶת, חַס וְשָׁלוֹם, מְרִידָתָם לִמְאוּמָה. וּבְתוֹךְ עוֹלָם הַזֶּה מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲבִיבִים לוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּקְרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "בָּנִים אַתֶּם" וְגוֹ', וַעֲרֵבִים עָלָיו בְּקוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ". וְאֵיךְ לֹא נֵבוֹשׁ בְּעַצְמֵנוּ, אִם לֹא נִבְטַח, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁמוֹ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכָל הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּמְצָאִים רִבֵּי רְבָבוֹת בְּכָל כַּת וְכַת. וְלֹא ירד, חַס וְשָׁלוֹם, אַף מַלְאָךְ אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי מַעְלָה מֵעֵת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, לְהוֹדִיעַ שֶׁחָסֵר לוֹ מְעַט הַשְׁפָּעָה, וְיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים שֶׁמִּדָּתָם כַּמָּה אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּחֻלִּין, שֶׁגַּבְרִיאֵל מִדָּתוֹ ב' אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וּגְוִיָּתוֹ כְּתַרְשִׁישׁ וְיַם תַּרְשִׁישׁ מִדָּתוֹ ב' אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת. וְיֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁגְּבוֹהִים הַרְבֵּה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: אָמְרוּ עָלָיו עַל סַנְדַּלְפוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַ ת"ק שָׁנָה יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו וְכוּ' (וּמַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי י' פַּרְסָאוֹת בְּיוֹם וְצֵא וַחֲֹשׂב). וְהָאָדָם הַקָּטָן הַזֶּה, אֲשֶׁר אַף כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל לֹא נֶחְשָׁב לְמוּלָם, אֵיךְ יִהְיֶה מֵצֵר וְדוֹאֵג תָּמִיד: מֵאַיִן תִּהְיֶה פַּרְנָסָתִי וּמֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי? וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִצְטָרֵךְ לִתְמֹהַ עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לִתְמֹהַ עַל שְׁאֵלַת הַסָּכָל בְּעִנְיַן הָעוֹף הַנַּ"ל. וְאֵין לָנוּ רַק לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְלֹא לִדְאֹג כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בֶּן הַמֶּלֶךְ לִדְאֹג, אוּלַי יֶחְסַר לוֹ כִּכַּר לֶחֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּנִים אַתֶּם" וְגוֹ'.