113. סוכה (ג)

כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לִשְׂמוֹחַ בְּחַג הַסֻּכּוֹת, יִשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם מְאֹד לִשְׁכֹּחַ אֶת הַדְּבָרִים הָעֲצוּבִים וְהַמַּרְגִּיזִים וְכָל דָּבָר הַמְּצַעֲרוֹ, וְלִשְׂמוֹחַ בְּכָל יוֹם שִׂמְחָה חֲדָשָׁה, שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְיִתֵּן אֶת קוֹלוֹ לְשׁוֹרֵר וּלְזַמֵּר הַתְּפִלּוֹת וְהַהַלֵּל וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הֲמוֹן חוֹגֵג, וְזָכוֹר יִזְכּוֹר כִּי בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיוּ צַדִּיקִים וַחֲסִידִים מַרְבִּים בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאַף שֶׁבְּוַדַּאי גָּדוֹל צַעַר הַשָּׁמַיִם עַל כִּי בַחֲטָאֵינוּ חָרְבָה עִירֵנוּ וְכוּ', אַךְ כָּתוּב בַּזֹּהַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת וּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים לִרְאוֹת בְּשִׂמְחַת בָּנָיו בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת. לְזֹאת יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְלֹא שִׂמְחָה שֶׁל הוֹלֵלוּת כְּמִנְהַג הַכְּסִילִים.

֍֍֍

כְּשֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת הֶחָג, יִדְאָג לְשַׂמֵּחַ גַּם לֵב עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וְזוֹ מִצְוַת כָּל הַחַגִּים וְהַמּוֹעֲדִים, וְכָל שֶׁכֵּן בַּחַג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, שֶׁחַיָּב הָאָדָם לָתֶת לַעֲנִיִּים אֶת חֵלֶק הָאוּשְׁפִּיזִין, וְאִם יִתֵּן – יִשָּׂא רוֹב בְּרָכוֹת מֵהָאֻשְׁפִּיזִין, כַּמְּפֹרָשׁ בַּזֹּהַר. וְלָכֵן, לֹא יִמָּנַע הָאָדָם מִלְּהַזְמִין לְשֻׁלְחָנוֹ אֵיזֶה עָנִי, וְאִם לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת – לְפָחוֹת יַפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ לִצְדָקָה בְּעֶרֶב הֶחָג עַל כָּל סְעוּדָה, וְיֹאמַר בְּפֶה מָלֵא 'זֶה אֲנִי נוֹתֵן לִצְדָקָה, בִּשְׁבִיל חֵלֶק אַבְרָהָם אוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא', וְ'זֶה אֲנִי נוֹתֵן בִּשְׁבִיל חֵלֶק יִצְחָק אוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא', וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. אוֹ שֶּׁיִּשְׁלַח מַאֲכָל לְעָנִי קֹדֶם כָּל סְעוּדָה, וּבָזֶה יִשָּׂא בְּרָכָה וְרַב טוּב.