(119) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
הפסק זמן בין האכילה לבין ברכה אחרונה
ה) דין זה, שאין לברך ברכה אחרונה אחרי שעבר שיעור עיכול, נאמר לא רק בלחם, אלא הוא הדין אם אכל כל צרכו מפירות, ירקות וכדומה, מברך ברכה אחרונה עד שבעים ושתיים דקות מאכילתו. ובדיעבד, יכול לברך כל זמן שהוא אינו רעב, ואינו תאב לשום פרי, כי זה סימן שהמזון לא נתעכל במעיו.
שהה יותר מ 72 דקות מזמן אכילת הפירות או הירקות, ומסופק אם רעב או לא, אינו מברך מספק, שספק ברכות להקל בברכה אחרונה, שהיא מדרבנן. אך נכון לאכול כזית ממאכל אחר ולברך אחריו, ויכוון לפטור את המאכל הראשון. עצה נוספת: שישמע ברכה אחרונה מאדם אחר.
סיכום: האוכל מאכל כדי שביעה, יברך עד 72 דקות מאכילתו. ובדיעבד, מברך עד שמרגיש רעב קצת. ואם עברו 72 דקות מאכילתו ומסופק אם רעב, בפת שחיוב ברכה אחרונה דאורייתא, מברך. ובשאר מאכלים, שחיוב ברכה אחרונה הוא מדרבנן, אינו מברך מספק.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
