12. הלכות הדלקת נרות שבת, י-יא

י. הדלקת נר בשבת מצוה מדברי סופרים, ואינה רשות שאם ירצה ידליק, ואם ירצה אינו מדליק, אלא היא חובה. ובין האנשים ובין הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דולק בשבת, אלא שהנשים מצוות על זה יותר מהאנשים, מפני שהן עקרות הבית ועוסקות בצרכי הבית, וגם הן מצויות בבית ולפיכך, מי שמתגורר בגפו, כגון אלמן, מברך ומדליק על הנרות שמדליק בביתו.

יא. טוב שהאיש יעסוק בתיקון הנרות של שבת, שיניח הנרות בפמוט, וכדומה. (ויש נוהגים שהבעל מדליק את הנר בלי ברכה, ומכבה מיד, להכינו להדלקה היטב.) או שידליק בחדר אחר, או במטבח, וכיוצא בזה. ומכל מקום לא יברך על הדלקתו שבחדר האחר, ואפילו אם הוא מדליק קודם הדלקת הנרות של אשתו, בחדר האוכל. ואם הקדים הבעל ובירך על הדלקת הנרות שהדליק בחדר השינה, אין האשה רשאית לברך על הדלקת הנרות שהיא מדליקה בחדר האוכל. ואין הבעל צריך לשלם לאשתו שכר המצוה כדין החוטף מצוה מחבירו. ולכתחלה ברור שהאשה קודמת לבעל בהדלקת הנרות.