(128) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
הפסק לענין ברכה ראשונה
ב) מכל מקום, לכתחילה אין לשהות יותר משבעים ושתיים דקות אחרי אכילתו בלי לברך ברכה אחרונה, שלא להפסיד את הברכה האחרונה, ואחרי שכבר בירך ברכה אחרונה צריך לברך שוב ברכה ראשונה על מה שיאכל, שהברכה האחרונה נחשבת להפסק לגבי הברכה הראשונה.
ג) נמצא שבמקרה שלא קיימת שאלה של ברכה אחרונה או הסח הדעת, כגון שקובע את עצמו לשתות תה חם וכדומה, שאינו מברך עליו ברכה אחרונה כיון ששוהה בשתייתו יותר משיעור שתיית רביעית, או שקובע את עצמו לאכול מיני מגדים, 'פיצוחים' וכדומה, ואינו אוכל כזית מהם בשיעור זמן של ארבע דקות, יכול לעשות כך בלי לברך שוב ברכה ראשונה, אף שהפסיק באכילתו ונמשך הדבר כמה שעות, כל שלא הסיח דעתו מהאכילה.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
