(129) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
הפסק לענין ברכה ראשונה
ד) על כן, כשאדם קובע ללמוד תורה וכדומה, ומפעם לפעם שותה תה, ומתחילה היה בדעתו לשתות עוד, יכוון מתחילה שהברכה תחול על כל מה שיביאו לו, ופוטר בזה כל מה שישתה אח"כ, אפילו אחרי זמן מרובה, (כל עוד שלא הסיח דעתו מלשתות, ולא יצא ממקום למקום).
כאמור, כל הדין הנ"ל מדובר במקרה שלא שתה כשיעור המחייב ברכה אחרונה, (ששתה תה חם וכדומה), אך אם מתחילה שתה רביעית בכדי שתיית רביעית, ומשער שישתה שוב כעבור חצי שעה ומעלה, (או יצמא), יש לו לברך ברכה אחרונה מיד על הכוס הראשונה, וכשישתה שוב יברך ברכה ראשונה לדברי הכל.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
