יד. מעיקר ההלכה אין חובה כלל על הבנות הרווקות הסמוכות על שלחן הוריהן להדליק נרות שבת, ומעולם לא נהגו בנות הספרדים ועדות המזרח לעשות כן. ומכל מקום אם יש ברצונן להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן, אסור להן לברך על ההדלקה, אלא ישמעו הברכה מפי האם, שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה את הנרות בחדר האוכל, ויענו אמן, ואז תדלקנה בחדריהן בלי ברכה. וכל שכן שהבנים הרווקים אינם רשאים להדליק נר שבת בברכה, בחדרים המיוחדים להם בבית הוריהם.
טו. בחור הלומד בישיבה עם פנימיה, צריך להדליק נרות שבת בחדר השינה שלו. וצריך שהנרות יהיו גדולים שיעור שכאשר יחזור מסעודת ליל שבת ישארו דלוקים. ובעת שמדליק הנרות יברך לפני ההדלקה. ואם יש בחדר כמה בחורים הישנים שם, האחד ידליק והאחרים ישמעו ויצאו ידי חובתם. וינהגו כן בתורנות. ואין הבדל בזה אם ההורים נמצאים בארץ או בחוץ לארץ.
