(142) שער התבונה, פרק יז

וְזֶה הָעִנְיָן נִזְכָּר בִּיבָמוֹת דְּר' חִיָּא וְר' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים וְכוּ'. בָּא ר' יִשְׁמָעַאל בֶּן ר' יוֹסֵי אֲלֵיהֶם וְכוּ'. בֵּין כֹּה וָכֹה הִגִּיעַ רַבִּי לַיְשִׁיבָה לִדְרֹש, וְהֻצְרַךְ כָּל אֶחָד לֵישֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. הֵם, שֶׁהָיוּ קַלִּים, עָלוּ וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם, ר' יִשְׁמָעַאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, מֵחֲמַת כָּבְדוֹ (שֶׁהָיָה בַּעַל בָּשָׂר) פָּסַע לְאַט. אָמַר לוֹ אַבְדַּן: מִי הוּא זֶה שֶׁמַּפְסִיעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעַאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שֶׁבָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי. אָמַר לוֹ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי? אָמַר לוֹ: וְכִי מֹשֶה הָיָה רָאוּי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה? אָמר לוֹ: וְכִי מֹשֶה אַתָּה? אָמַר לוֹ: וְכִי רַבְּךְ אֱלֹקִים הוּא ? וְכוּ'. בֵּינְתַיִם הִגִּיעה יְבָמָה לִפְנֵי רַבִּי בִּשְׁבִיל לַחֲלֹץ. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדַּן: צֵא וּבָדְקָהּ. (פֵּרוּשׁ: הָיָה מְצַוֶּה לְבָדְקָהּ אִם הֵבִיאָה ב' שְׂערוֹת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לַחֲלֹץ), אַחֲרֵי שֶיָּצָא, אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעַאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר אַבָּא: אִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, אֲבָל אִשָּה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדַּן: שֵׁב בִּמְקוֹמְךְ. אֵינְךְ צָרִיךְ, כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. הָיָה פּוֹסֵעַ אַבְדַּן וּבָא (לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ), אָמַר לוֹ ר' יִשְׁמָעַאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ, מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, אֵיךְ יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדַן: עֲמֹד בִּמְקוֹמְךְ. לָמַדְנוּ: בְּאוֹתָהּ שָׁעה נִצְטָרַע אַבְדַּן, (שֶׁעָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע נְגָעַים), וְטָבְעוּ שְׁנֵי בָּנָיו וּמֵאֲנוּ שְׁתֵּי כַּלּוֹתָיו.

וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה, מַה סִּבֵּב ה' שֶׁאַדְהָכֵי אַתְיָא יְבָמָה וְכוּ', אֶלָּא שֶׁזֶּה הוּא הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, דְּהִנֵּה אַבְדַּן גִּנָּה מִתְּחִלָּה לְר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי עַל שֶׁפָּסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ. וְהִנֵּה, אַף שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַדִּין עִמּוֹ, בְּמַה שֶּׁאָמַר: וְכִי הָגוּן אַתָּה וְכוּ', דְּזֶה הוּא אוֹנָאַת דְּבָרִים מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מָקוֹם לִתְפֹּס בָּזֶה כָּל כָּךְ לְאַבְדַּן, עַד שֶׁיֵּעָנֵשׁ עַל זֶה בְּעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת, אִם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִיל קנְאַת הָאֱמֶת, אַף שֶׁטָּעָה בְּמַאֲמָר זֶה, וְעַל כֵּן נִסּוּהוּ תֵּכֶף מִלְּמַעְלָה, וְאַדְהָכֵי אַתְיָא הַהִיא יְבָמָה וְכוּ' וְהֻצְרַךְ אַבְדַּן לָצֵאת. וּבְתוֹךְ כָּךְ הוֹרָה' ר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי וְכוּ', כְּבָר הוֹרָה זָקֵן וְכוּ', הֲוָה קָמַפְסַע אַבְדַּן וְאָתֵי וְכוּ', תָּנָא: בְּאוֹתָהּ וְכוּ'. פֵּרוּשׁ: כֵּיוָן שֶׁגַּם הוּא אֵין נִזְהָר בָּזֶה, עַל כֵּן נֶעֱנַשׁ לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁגִּנָּה לְר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי. גַּם הֶרְאוּהוּ שֶׁלֹּא כַּדִּין אָמַר לְר' יִשְׁמָעֵאל: וְכִי הָגוּן אַתָּה לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ בִּדְבָרָיו לְשִׁטַּת רַבִּי, שֶׁהָיָה סָבוּר מִתְּחִלָּה דְּלַחֲלִיצָה בְּעִינַן גְּדוֹלָה. וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ בְּעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת. וְגַם טָבְעוּ שְׁנֵי בָּנָיו, כִּי כַּיָּדוּעַ עֹנֶשׁ הַטְּבִיעָה וְעֹנֶשׁ אַסְכָּרָה הוּא עֹנֶשׁ אֶחָד (כִּדְאָמְרִינַן בִּכְתֻבּוֹת דַּף ל' או טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ מֵת בִּסְרוּנְכִי), וְיָדוּעַ שֶׁעֲבוּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא מִיתַת אַסְכָּרָה כִּדְאָמְרִינַן בְּשַׁבָּת, עַיֵּן שָׁם.