(154) שער התורה, פרק א

פרק ב: בּוֹ יְבֹאַר שְׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה.

אָמְרוּ רַזַ"ל בְּפֶרֶק חֵלֶק: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי". רַב אָמַר: כְּאִלּוּ בָּנָה פַּלְטְרִין שֶׁל מַעְלָה וּפַלְטְרִין שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וְגוֹ' לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ".

(וּלְפִי דִּבְרֵי רַב יִתְפָּרֵשׁ הֵיטֵב הַכָּתוּב: "וּלְךָ ה' חָסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ". וְרַבִּים יִתְמְהוּ: מַאי חֶסֶד הוּא כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹמֵל טוֹב עֲבוּר קיּוּם מִצְוֹתָיו? אַךְ לְפִי זֶה נִיחָא, דְּיָדוּעַ הוּא דְּאִם אֶחָד יַמְצִיא בְּחָכְמָתוֹ לַעֲשׂוֹת "מַאשִׁין" חֲדָשָׁה אֲשֶׁר הַבּוֹנִים יִבְנוּ בָּהּ עִיר בְּיוֹם אֶחָד. וְאִם יוּבָא דָּבָר זֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּוַדַּאי יִמְצָא עֲבוּר זֶה חֵן בְּעֵינָיו, וְיִתֵּן לוֹ מַתָּנָה רַבָּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ. אֲבָל לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָעֲיָרוֹת הָהֵן, אֲשֶׁר יִבְנוּ עֲבָדָיו בַּמַּאשִׁין הַזּוֹ, וְיֵחָשְׁבוּ עַל שְׁמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ בָּנָה אוֹתָן. כֵּן הַדָּבָר בָּזֶה, עַל יְדֵי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד בְּזֶה הָעוֹלָם, נִתְקַיֵּם בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּפֶרֶקּ א'. וּבֶאֱמֶת, וְכִי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ בּוֹנֶה עַתָּה אֵלּוּ הַפַּלְטְרִין, שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִין עַל שְׁמוֹ, הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא בְּעַצְמוֹ הַנּוֹתֵן כֹּחַ לְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁלָּמַד, שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹ שֹׁרֶשׁ לְהָעִנְיָן הַזֶּה? וַאֲפִלּוּ הָכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ מְחַשֵּׁב לוֹ, כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ בָּנָה פַּלְטְרִין שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה. וְזוֹ כַּוָּנַת רַב: כְּאִלּוּ בָּנָה וְכוּ', פֵּרוּשׁ: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹשֵׁב לָאָדָם, כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ נָטַע שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַב. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ עוֹד הַפָּסוּק בְּהֶקְדֵּם יִתּוּר הַלָּשׁוֹן שֶׁל תֵּבַת "אַתָּה", שֶׁהִיא לִכְאוֹרָה מְיֻתֶּרֶת, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּמִשְׁלֵי עַל הַפָּסוּק: "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִּים יִתֵּן". דְּהָעֲבֵרָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, הִיא בְּעַצְמָהּ מַעֲנִישָׁה אַחַר כָּךְ לָאָדָם, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְעֹנֶשׁ גְּבוּל כְּמוֹ שֶׁהָעֲבֵרָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גְּבוּל. אֲבָל עֲבוּר הַמִּצְוָה מְשַׁלֵּם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, וְעַל כֵּן הַשָּׂכָר הוּא לְעוֹלָם בְּלִי גְּבוּל, כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ גְּבוּל. וְזוֹ כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "וּלְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה", פֵּרוּשׁ: אַתָּה בְּעַצְמְךָ "תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ" שָׂכָר עֲבוּר קַיּוּם מִצְוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה גְּבוּל לַשָּׂכָר).