(163) שער התורה, פרק ג

גַּם מִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר", זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה. כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ וְדָן בָּהּ אֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר". וּמְרַפֵּא בָּהּ אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא נְתָנוֹ בְּרָקִיעַ רִאשׁוֹן, שֶׁאִלְמָלֵי נְתָנוֹ בּוֹ, לֹא הָיָה צֵל לְכָל בְּרִיָּה תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵין נִסְתָּר מֵחֲמָתוֹ". אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מִי נִסְתָּר מֵחֲמָתוֹ? מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", וְכֵן כְּתִיב: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר", וּכְתִיב אַחֲרָיו: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶה עַבְדִּי".

גַּם הַתּוֹרָה הִיא מֵהַמִּצְוֹת, שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

גַּם אָמְרוּ: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נְכָסָיו מַצְלִיחִין לוֹ. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו.

מִכָּל זֶה נוּכַל לִרְאוֹת גְּדֻלַּת הָעִנְיָן שֶׁל עֵסֶק הַתּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד, כְּלוֹמַר שֶׁתַּכְלִית בְּחִירָתוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹלָמוֹ הוּא רַק בְּמִין הָאָדָם הָעוֹסֵק בַּהֲלָכָה שֶׁמְּקּוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.