172. הלכות מוקצה, יא-יב
יא. כלי שמלאכתו לאיסור, אם הגיע ליד האדם בהיתר, כגון שטלטלו לצורך גופו או מקומו, מותר להניחו בכל מקום שירצה – כל עוד הוא בידו, ואינו חייב לסלקו מידו תיכף עם גמר השימוש בו או אחר שפינהו ממקומו.
יב. אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כאשר הטלטול הוא רק לצורך שמירתו של הכלי שלא יתקלקל או שלא ייגנב, אך אם הוא יזדקק לכלי זה לאחר זמן בשבת לשימוש לצורך גופו, מותר לטלטלו לשם שמירתו, כי טלטול זה נחשב 'לצורך גופו'. וכן מותר לטלטלו לצורך שימוש מותר כל שהוא, אף שעיקר כוונתו לשמירת הכלי ולא לשימוש בו.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
