(182) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים

דיני הביאו לפניו מאכלים אחרים

ג. מאכלים הנאכלים בהמשך אחד: כל המאכלים שנאכלים כהמשך לאכילה הראשונה, נפטרו בברכתו, אף שלא היו מונחים על השולחן (והדינים לבני ספרד יבוארו להלן).

ואלו הם המאכלים הנחשבים להמשך האכילה הראשונה:

א. אם הביאו לפניו מאכלים חדשים, ועדיין לא הסתיימו המאכלים מהמין הראשון שבירך עליו, אף אם הביאו לפניו מאכל ממין חדש, אין צריך לברך עליו, לפי שכך דרכו של אדם כשהוא עוסק באכילה, להמשיך ולעבור ממאכל למאכל.

ב. אם כבר הסתיים המין הראשון, והביאו לפניו מאכלים חדשים, אם הם מאותו מין שאכל, אינו מברך עליהם, שדרכו של אדם להמשיך ולהרבות במאכל זה שהתחיל בו (אלא אם כן נמלך ממש). ואם הם ממין אחר, צריך לברך עליהם ברכה ראשונה נוספת.

לדוגמא: האוכל תפוח, ולאחר שסיים לאכול רוצה לקחת עוד תפוח מהמקרר ולאכלו, רשאי לעשות כן בלי לברך עליו, כי הרגילות היא להמשיך ולאכול עוד מאותו מין. אך אם לאחר שסיים לאכול את התפוח רוצה לאכול תפוז, צריך לברך עליו, אלא אם כן הביאו לו את התפוז לפני שסיים לאכול את התפוח.

הערה: 'סתם דעת' פוטרת מאכל המוגדר כ'המשך אכילה' כאשר אותו מאכל דומה לסוג מאכל שאכל, אבל מאכל שהוא סוג אחר לגמרי מהמאכל הראשון, אין הוא נפטר בסתם דעת, אף שלא סיים לאכול מהמין הראשון. לדוגמא, אם בירך על מאכל, אינו פוטר שתיה. וכן אם בירך על דג, אינו פוטר ממתק שוקולד, ששני המאכלים הללו משמשים למטרות שונות, זה בא למנה עיקרית לסעוד, וזה משמש כמנה אחרונה למתיקות.