(193) שער התורה, פרק ז

וְלִפְעָמִים זוֹכֶה גַּם כֵּן לְהִמָּנוֹת עֲבוּר זֶה בֵּין הַצַּדִּיקים כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם שֶׁל רוּת פֶּרֶק שֵׁנִי:

תרגום: ר' זְמִירָא יָצָא לִכְפַר אוֹנוֹ, רָאָה בְּאוֹתָם בְּקָעַים שֶׁבְּהָרֵי אֲרָרָט בַּבְּלִיטוֹת לֶהָבוֹת עוֹלוֹת. הִטָּה אָזְנוֹ וְשָׁמַע קוֹלוֹת. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ עַרְבִי: בֹּא אִתִּי וְאַרְאֶה לְךְ פְּלִיאוֹת נֶעְלָמוֹת מִבְּנֵי אָדָם. הָלַךְ אִתּוֹ אֲחוֹרֵי סֶלַע וְרָאָה בְּקָעִים אֲחֵרִים וְלֶהָבוֹת עוֹלוֹת לְמַעַלָה. שָׁמְעוּ קוֹלוֹת אֲחֵרִים. אָמַר לוֹ: הַטֵּה אָזְנְךְ כָּאן וְכוּ'. הִטָּה אָזְנוֹ וְשָׁמַע קוֹלוֹת. שֶאוֹמְרִים: אוֹי, אוֹי. אָמַר וַדַּאי זֶה מָקוֹם אֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם כָּאן, וְהָלַךְ אוֹתוֹ עַרְבִי וְנִשְׁאַר הוּא. בֵּינְתַיִם גָּחַן בְּמָקוֹם אַחֵר וְרָאָה אָדָם שֶהָיָה צוֹעַק בְּקוֹל, הָיוּ לוֹקְחִים אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְעֹמֶק מָדוֹר אַחֵר וְנֶעְלַם וְלֹא רָאָהוּ יוֹתֵר. נִרְדַּם וְרָאָה בַּחֲלוֹם אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לוֹ: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: יְהוּדִי חוֹטֵא אֲנִי, שֶלֹּא עָזַבְתִּי רָעוֹת חֲטָאִים בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי. אָמַר לוֹ בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם: מַה שִּׁמְךְ, אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁחַיָּבֵי גֵּיהִנֹּם אֵינָם זוֹכְרִים שְׁמוֹתָם. אָמַר לוֹ: שֵׁם מְקוֹמְךְ מַהוּ? אָמַר לוֹ: בַּגָּלִיל הָעֲלְיוֹן קַצָּב הָיִיתִי, וּבִשְׁבִיל הָרָעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעָשִיתִי שָׁם, דָּנִים לְאוֹתוֹ אָדָם שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם וְשָׁלשׁ פְּעמִים בַּלַּיְלָה. קָם מִשָּׁם וְהָלַךְ לוֹ לַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, שָׁמַע קוֹל תִּינוֹק שֶׁהָיָה אוֹמֵר: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶּף וְכַמַטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה"' (מִשְׁלֵי ב'), הָלַךְ לְבֵית מִדְרָשׁ אַחֵר שָׁמַע קוֹל תִּינוֹק אַחֵר. שֶהָיָה אוֹמֵר: "בַּקְשׁוּ צֶדֶק בַּקְשוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ" וְגוֹ' (צְפַנְיָה ב'). הָלַךְ וְחִפֵּש אַחֲרֵי אוֹתוֹ אָדָם רָשָׁע, וּלְתִינוֹק אֶחָד שָׁאַל. אָמַר לוֹ: רַבִּי, יָבוֹא כָּךְ וְכָךְ לְאוֹתוֹ אָדָם, שֶׁלֹּא עָזַב רָעוֹת וַחֲטָאִים בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשָׂה. כָּךְ וְכָךְ שֶׁיִּהְיֶה לְאוֹתוֹ אָדָם רָשָׁע וּלְאוֹתָהּ מֵינֶקֶת שֶׁהֵנִיקָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: בֵּן הִנִּיחַ בָּעוֹלָם? אָמַר לוֹ: כֵּן, בֵּן אֶחָר הִנִּיחַ וְהוּא רָשָׁע כְּאָבִיו, וְהוּא הַתִּינוֹק. שֶהוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם. חִפֵּשׂ אַחֲרָיו וְלָקַח אוֹתוֹ וְעָסַק אִתּוֹ בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁלִּמְּדוֹ מִקְרָא וּתְפִלָּה וּקְרִיאַת שְׁמַע, אַחַר כָּךְ לִמֵּד אוֹתוֹ מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת עַד שֶהִתְחַכֵּם הַרְבֵּה, וְהַיְנוּ רַבִּי נַחוּם הַפָּקוּלִי. וְלָמָּה קָרוּ לוֹ הַפָּקוּלִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה כ"ח): "פָּקוּ פְּלִילִיָּה"; שֶהוֹצִיא אֶת אָבִיו מֵהַדִּין שֶל הָעוֹלָם הַבָּא, וְכַמָּה חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ וְנִקְרְאוּ פָּקוּלִי. אוֹתוֹ אָדָם (הַקַצָב) בָּא לוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה נִחַמְתָּ אוֹתִי, כֵּן יְנַחֵם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתְךְ, כִּי מִן הַיּוֹם שֶׁיָּדַע בְּנִי פָּסוּק אֶחָד הוֹצִיאוּנִי מִדִּינִי, כֵּיוָן שֶׁקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע הֶעֱבִירוּ דִּינִי בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה פַּעַם א', כֵּיוָן שֶׁקָרָא בְּבֵית הַסֵּפֶר, בִּטְּלוּ דִּינִי מִכֹּל וָכֹל. בַּיּוֹם שֶׁנִּתְחַכֵּם וְקָרְאוּ לוֹ רַבִּי, הִתְקִינוּ כִּסְאִי בֵּין הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עַדֶן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם שֶנִּתְחַדְּשָה תּוֹרָה בִּשְׁמוֹ, מְעַטְּרִים אוֹתִי בַּעֲטָרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהַצַּדִּיקִים מִתְעַטְּרִים בָּהּ. בִּשְׁבִילְךְ זָכִיתִי בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. שֶל מִי שֶׁעוֹזֵב בֵּן שֶׁעָמֵל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.